|
|
ד"ר מיה לביא אג'אי
הרקע שלי הוא בפסיכולוגיה של הבריאות. מעניינות אותי חוויות של מצבי בריאות וחולי ביחס לייצוגים החברתיים של אותם מצבים ובהקשר של יחסי כוחות חברתיים. באחד הימים, בדרכי לאוניברסיטה, קיבלתי שיחת טלפון מפרופ' פסח שוורצמן. כמנהל מרפאת כאב וחבר סגל בפקולטה לרפואה אצלנו, פסח הכיר אותי מהמחקר על כאב כרוני שערכתי ביחד עם פרופ' מיכל קרומר נבו וד"ר ניצן אלמוג. במחקר זה ייצרנו אתרי אינטרנט בעברית ובאנגלית בשיטה של DIPEx. באותה שיחת טלפון הוא אמר לי שהוא רוצה לעשות מחקר איכותני על חוויות של אנשים שמשתמשים בקנאביס רפואי- התחלנו לעשות יחד מחקר פנומנולוגי על השימוש בקנאביס רפואי. לצד המחקר, אני גם ראשת המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה. בשבילי המרכז האיכותני הוא מרחב לדיונים מתודולוגים, על אתיקה, יחסי כוחות בתהליך המחקרי ובאקדמיה בכלל, הוראת המחקר האיכותני, תפקידנו כחוקרים/ות ועוד.
| |
|
|
|
הפקולטה שמחה לבשר ולברך את
ד"ר סארה אבו-כף, ד"ר ארנה בראון-לוינסון וד"ר תהילה קלעג'י מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים על זכייתן במענק מחקר מטעם משרד המדע, ואת ד"ר ניצה ברקוביץ ולירון בהרב מהמח' לסוציולוגיה, על זכייתן במענק מחקר מטעם משרד המדע
|
|
|
ד"ר סארה אבו-כף, פרופ' ארנה בראון-לבינסון וד"ר תהילה קלעג'י | |
השתלבותן של נשים אקדמאיות בנות קבוצות מיעוט בשוק העבודה הישראלי: המקרה של נשים חרדיות ובדואיות.
יציאת אקדמאיות חרדיות וערביות-בדואיות מגבולות הקהילות שלהן וכניסתן לעולם התעסוקה מלווה בהתמודדויות משמעותיות, הן בהיבט המעשי והן בהיבט הרגשי. התמודדות זו מזמנת אתגרים מורכבים לנשים המשתלבות. מטרת המחקר הנוכחי, לבחון את הגורמים, שמקדמים השתלבות מיטבית בשוק העבודה, בקרב נשים אקדמאיות חרדיות וערביות-בדואיות. המחקר מבקש לאפיין הגורמים המסייעים להשתלבות בתעסוקה מפרספקטיבת הנשים החרדיות והבדואיות, ולבחון את שילובן של הנשים מקבוצות המיעוט בעיני מעסיקים מהחברה הישראלית. העבודה הנוכחית מונחית ע"י שתי מסגרות תיאורטיות: המסגרת הסלוטוגנית והמסגרת האקולוגית. המסגרת הראשונה מתמקדת בגורמים המקדמים השתלבות מטיבית של מועסקות הבדואיות וחרדיות ואילו המסגרת השנייה מסייעת בהבנת המעגלים השונים שבהם מצויות הנשים וכיצד מעגלים אלו יכולים לקדם השתלבות מטיבה. הבחירה להתמקד בציבור הנשים נעשתה מאחר והן מסמנות את תהליכי השינוי המשפחתיים והחברתיים המתחוללים בעידן זה בקהילה החרדית ובקהילה הבדואית. המחקר הנוכחי משלב שיטות מחקר איכותניות וכמותיות. ממצאי המחקר יוכלו לסייע בהבנייתה של מדיניות להשתלבותן המיטבית של נשים אקדמאיות, מקבוצות מיעוט שונות, בשוק העבודה. כמו כן, יסייע המחקר בבניית תוכניות התערבות ייחודיות שמטרתן מתן כלים לנשים , למעסיקים ולאנשי מפתח בקהילות השונות להשתלבות מיטבית של הנשים בשוק העבודה. צוות המחקר כולל חוקרות שצמחו בחברה הבדואית והחרדית ומבינות ניואנסים תרבותיים משמעותיים לקידום התהליך.
|
|
|
ד"ר ניצה ברקוביץ' ולירון בהרב | |
הבנת עולמן של נשים חרדיות בתחום היזמות העסקית הזעירה: הזדמנויות, מכשולים ודרכי פעולה.
לאחרונה עלה לסדר היום הציבורי נושא השתלבות החרדים בעולם התעסוקה, ובמיוחד תעסוקתן של נשים חרדיות. יותר מכך, עלייה בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות ואיתה הפחתת שיעורי העוני הייתה לאחת המטרות הלאומיות בשנים האחרונות. אחת הדרכים אותה רואים המדינה וארגוני החברה האזרחית, בעולם וגם בארץ, כפתרון לתעסוקה ולחילוץ מעוני של קבוצות מוחלשות בכלל, ביניהן נשים חרדיות, היא יזמות זעירה. אך מה קורה לנשים החרדיות אשר פונות ליזמות? כיצד הן תופסות את העולם הזה ואיך הן רואות את עצמן משתלבות בו? מטרת המחקר להבין את משמעות הפעולה היזמית עבור נשים חרדיות, על מניעיה והיבטיה המגדריים, כמו גם את משמעות המפגש בין עולם היזמות הניאו-ליברלי אליו נכנסות נשים חרדיות לבין ערכי העולם החרדי ממנו הן באות. המחקר יתבסס על מתודולוגיה איכותנית פנומנולוגית ויעשה שימוש בארבע שיטות לאיסוף נתונים: (1) ראיונות "סיפורי חיים" עם נשים חרדיות יזמיות;(2) תצפיות בקורסי יזמות עסקית המיועדים לנשים חרדיות; (3) פרשנות-משנה של שתי נשים חרדיות העוסקות ביזמות שתשמשנה כמעין מתרגמות-מתווכות לטקסטים שייאספו במחקר; (4) קבוצת מיקוד אשר יהיו מורכבות מיזמיות חרדיות וידונו בממצאי הראיונות, התצפיות והפרשנויות שנאספו במחקר. בנוסף לחקר התמורות בחברה החרדית בכלל ובקרב נשים חרדיות בפרט, המחקר יתרום גם להבנתנו את הדרך בה פועלות הפרקטיקות והתפיסות הניאו ליברליות בהקשרים אידאולוגיים הנתפסים כמנוגדים. כמו כן, המחקר יתחבר לגישת המיקומים הצולבים, העומדת כיום בחזית המחקר הפמיניסטי וירחיב אותה בהוסיפו את מימד הדתיות, שהינו כה מרכזי בתקופתנו ועדיין לא זכה לתשומת הלב המחקרית הראויה.. מבחינה מתודולוגית, עד כמה שידוע לנו, טרם נערך שימוש בפרשנות משנה הנעשה על ידי אוכלוסיית המחקר. שימוש כזה יאפשר לנו להציע פרשנות "מבפנים" ולהבין את משמעות הפעולה היזמית מכמה זוויות ניתוח שונות.
|
|
|
| |
קול קורא 2019 להגשת הצעות מחקר למימון במסגרת קידום מחקרים בין- פקולטיים.
בין חוקרי הפקולטה למדעי הרוח והחברה לחוקרים מהפקולטות השונות.
| |
|
|
|
ברכות לחוקרים והמרצים המצטיינים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה לשנה"ל תשע"ח:
פרס טורונטו
קרן הפרס הוקמה ע"י שוחרי האוניברסיטה בשלוחת טורונטו, קנדה, לציון 50 שנה להקמת מדינת ישראל ולקידום המצוינות במחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפרס מוענק לחוקרים צעירים וחוקרות צעירות על יצירתיות-אינטלקטואלית, יכולת-חשיבה והישגים ראויים לציון בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי הרוח והחברה ותרומה לרווחת הקהילה. הפרס מיועד לשימוש החוקר, לרכישת ציוד לשיפור אמצעי המחקר שלו.
ד"ר יפעת גוטמן
- המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה - עוסקת בתפקיד של מומחים גלובליים ושל קבוצות מקומיות בהפצת ויישום מודל פופולארי של פיוס בעולם.
ד"ר כריסטיאן שטאדל - המחלקה ללשון עברית - מתמקד במחקריו בשלושה נושאים מרכזיים: הלשונות של
מגילות מדבר יהודה (משלהי תקופת הבית השני), שפות השומרונים לאורך הזמן, והדיאלקטים השונים של הארמית.
תואר "מרצה מצטיין מתמיד"
בשנת תשע"ח הרקטור החליט להוסיף קטגוריה חדשה זו למרצים/ות שזכו בתואר מצטיין/ת לפחות 3 פעמים ב-5 השנים האחרונות (טרם תשע"ח):
ד"ר עידית כ"ץ - המחלקה לחינוך.
פרס רוט להצטיינות בהוראה
הפרס נוסד ע"י מר לני רוט, לכבוד אביו, פרופ' צ'ארלס רוט. כוונת הפרס היא לאפשר לסטודנטים של האוניברסיטה להוקיר מרצה, שהייתה לו השפעה על לימודיהם ועל חייהם האקדמיים. השנה מוענק הפרס לד"ר מריוס כהן מהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה בפקולטה למדעי הרוח והחברה, אשר קיבל הערכה יוצאת דופן מהסטודנטים אותם לימד.
פרס גלאט להצטיינות בהוראה
פרס גלאט למצוינות בהוראה מוענק בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו, לובה ודיויד גלאט זיכרונם לברכה, שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה הציונית בארה"ב. השנה מוענק פרס זה לכלל המרצים והמתרגלים המצטיינים, המהווים 2% עליונים מכל פקולטה לפי גודלה. המרצים נבחר על בסיס תוצאות סקר איכות ההוראה שהועבר בקרב הסטודנטים.
מצטייני הפקולטה למדעי הרוח והחברה
ד"ר אנדי גרמן
ד"ר קרין ואן דר בק
ד"ר אהרן לנדאו
מר משה רוט
ד"ר אלכסנדרה בייטנברט
ד"ר אורית רבקין
מר אלון בנימין
גב' נופר סמץ תמיר (מתרגלת)
ברכות למצטיינים!
| |
|
|
| |
בתאריך 26.11.18 התקיימה מועצת הפקולטה, בתחילתה המחלקה להיסטוריה כללית הציגה פוסטרים אודות עבודות המחקר במחלקה.
| |
|
|
תערוכות המחלקה לאמנויות | |
ביום שלישי ה-4 בדצמבר, נפתחו שתי תערוכות של המחלקה לאמנויות:
"מאיה חימוביץ': הקווילט השבור" מציגה בגלריית הסנאט
"שירן ברקוביץ: מודל לחיקוי - נשים גדולות מהחיים" מציגה בגלריית ספריית ארן. שירן ברקוביץ היא בוגרת שני תארים במחלקה לאמנויות.
|
|
|
The Momentous 60s Reflections on an African Decade | |
כנס של מרכז אפריקה בשיתוף האונ' העברית, ואונ' לייפציג שבגרמניה, יתקיים בין ה- 6-8.1.19, באונ' העברית ובאונ' בן גוריון:
יום ראשון ה- 6.1.19 – החל משעה 12:30 ועד השעה 18:00, בניין מנדל, חדר 530 וחדר 520, האוניברסיטה העברית בירושלים.
יום שני ה- 7.1.19 – משעה 10:00 ועד השעה 18:00, אולם ברקן (כנסים ב'), אונ' בן גוריון בנגב.
יום שלישי ה- 8.1.19 – משעה 10:00 ועד השעה 18:00 אולם אורן (כנסים א'), אונ' בן גוריון בנגב.
כולם מוזמנים, אין צורך בהרשמה מראש.
|
|
|
יום גיבוש - ראשי מחלקות | |
יום ה' | 10.01.2019
סיור בשדה בוקר: מכון למורשת בן גוריון, מכון לחקר המדבר
ארוחת צהריים בירוחם
סיור בפרויקט ואדי עתיר
|
|
|
| |
הסדנה הבינלאומית השנתית של המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב תתקיים בין התאריכים 15-16 בינואר.
מארגנים אבי רובין ורלי שכטר, המחלקה ללימודי המזרח התיכון בנגב
למרות הנוכחות הניכרת ורבת השנים של חוקות באימפריה העוסמאנית
וכיום במזרח התיכון העכשווי, המחקר שעוסק בחוקות של מדינות באיזור והמשמעות
הפוליטית אך גם החברתית, התרבותית והכלכלית שלהן עדיין בראשיתו. לרוב, חוקות
נתפסות כציוני דרך בשרשרת של כישלונות במסגרת הניסיונות להביא דמוקרטיה מהותית
לאיזור. לנוכח הגישה הזאת במחקר, הסדנה מבקשת להסביר מדוע מדינות רבות במזרח
התיכון בחרו לכתוב חוקה בעבר וממשיכות לשנות את חוקותיהן או לכתוב אותן מחדש.
בסדנה ישתתפו היסטוריונים, חוקרי משפט, ואנשי מדעי החברה, ויוצגו מקרי מבחן
ממדינות שונות ובפרספקטיבה השוואתית.
| |
|
|
| |
בתאריך 17.01.19 תערוך המחלקה לחינוך את הכנס השלישי של האגודה הישראלית לחינוך משווה. הכנס מציג תוכנית עשירה ומעניינת.
ההרשמה לכנס מתבצעת דרך הלינק הבא:
https://goo.gl/A53B5p
עלות ההרשמה בהרשמה מוקדמת (עד ה-01.1.19) היא 50 ש"ח לתלמיד מחקר ו-100 ש"ח לחבר סגל.
עלות ההרשמה בהרשמה מאוחרת (עד ה-17.1.19) היא 60 ש"ח לתלמיד מחקר ו-120 ש"ח לחבר סגל.
| |
|
|
| |
ספר חדש לפרופ' אמריטוס דניאל י' לסקר, מהמחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן. הספר מהווה מהדורה ותרגום חלקיים של ספר 'אשכול הכפר' של יהודה הדסי, מהספרים החשובים ביותר בהיסטוריה הספרותית של היהדות הקראית. הדסי, שחי בקונסטנטינופול שבביזנטיון, כתב את ספרו על בסיס של אקרוסטיכון אלף-ביתי בפרוזה מחורזת. הספר מכיל את כל המסורת הקראית: הלכה, פרשנות, בלשנות, פולמוס, שהצטברה מראשית מראשית הקראות ועד לתקופתו של הדסי (המאה השתים-עשרה) הספר נכתב בשיתוף פעולה עם חוקרי קראות נוספים והוא נתמך על-ידי תקציב מחקר נדיב מקרן GIF.
| |
|
|
Thiemeyer, Thomas, Jackie Feldman and Tanja Seider , Erinnerungspraxis zwischen Gestern und Morgen: Wie wir uns heute an NS-Zeit und Shoah erinnern (Memory Praxis between Yesterday and Tomorrow: How We Remember the Period of National Socialism and the Shoah Today), Tubingen: Tubingen Vereinigung für Volkskunde, e. V. | |
ספר חדש לפרופ' ג'קי פלדמן, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הספר הזה הוא תוצר של תכנית חילופי סטודנטים ייחודית בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבין אוניברסיטת טובינגן שכלל קורסים בנושא ייצוג השואה בישראל ובגרמניה, שני סיורים לימודיים, ויצירת תערוכות בנושא בגרמניה ובארץ. הספר כולל מאמרים בגרמנית ואנגלית של המחברים ושל סטודנטים משתי האוניברסיטאות. התכנית בחסות מרכז ראב לחקר השואה והתקומה.
|
|
|
| |
מחקר זה הינו מחקר אורך שנערך בקרב מאה ותשעים סטודנטים ערבים-בדואים ויהודים כחודש אחרי כניסתם לאוניברסיטה ובתחילת שנת הלימודים השנייה. המחקר בחן את תפקידם ותרומתם של שלושה סוגי תמיכה חברתית בניבוי מצוקה דיכאונית וגופנית שנחוותה ע"י הסטודנטים משתי הקבוצות. ראשית, הסטודנטים הבדואים דיווחו על רמות גבוהותשל סימפטומים דיכאוניים ותלונות גופניות ורמות נמוכות של תמיכה חברתית (הן מבחינת הזמינות, הסיפוק והיכולת לקבל תמיכה רגשית סמויה, היכולת להפיק רוגע ונחת רגשיים ללא צורך בחשיפת הגורם\ האירוע המלחיץ) בהשוואה לסטודנטים היהודים. כמו כן, סטודנטים שנעזרו בתמיכה רגשית סמויה דיווחו על מצוקה דיכאונית וגופנית נמוכה יותר כעבור שנה. מגמה זו נצפתה כמשמעותית יותר בקרב סטודנטים ערבים-בדואים. המחקר מדגיש את חשיבות הבנת ההבדלים התרבותיים בשימוש במשאבי התמודדות כמו תמיכה חברתית על צורותיה וגווניה השונים, כמו גם את השלכותיו של שימוש זה על המצוקה הנחווית בקרב סטודנטים מרקעים תרבותיים שונים. תוכניות התערבות להתמודדות מיטבית והפחתת המצוקה, חייבות לקחת בחשבון הבדלים אלו על מנת לספק מענים מתאימים לערבים בדואים וסטודנטים נוספים הבאים מרקע קולקטיבסטי.
| |
|
|
|
כיצד קובעי מדיניות (פקידים, שרים, חברי כנסת) מפרשים את הדרישות העולות מתוך תנועות מחאה? מה גורלן של דרישות אלו כשקובעי מדיניות מאמצים אותן? כיצד אפשר להסביר שהמדיניות שנקבעת בעקבות תנועות מחאה שונה מהתביעות של המוחאים? במאמר זה אנחנו בוחנות שאלות אלו ומנסות לספק להן תשובה חלקית. המאמר מנתח את האופן שבו ועדת טרכטנברג (הועדה לשינוי כלכלי וחברתי) שהוקמה חודש אחרי פרוץ מחאת האוהלים (או המחאה החברתית) פרשה את תביעות המוחאים, את הזהות הקולקטיבית שלהם, ואת המדיניות שהיא הציע כדי להתמודד עם מקורות המחאה. אנחנו מראות את אופן שבו הועדה תרגמה את תביעות המחאה כך שהן תהיינה תואמות ללפילוסופיה החברתית-כלכלית ניאו-ליבראלית. אנחנו טוענות שבהתאמת תביעות המוחאים לשיח הניאו-ליבראלי, ועדת טרכטנברג דיללה את תביעות המחאה, ואולי אף תרמה לפיזורה.
| |
|
|
|
פרדוקס הרב תרבותיות - חינוך לדו-קיום במציאות של הפרדה בישראל יש כיום כ30 בתי ספר יסודיים בהם לומדים יהודים וערבים זה לצד זה. מיעוטם (שישה בתי ספר) הם בתי ספר רב-תרבותיים, דו-לשוניים השואפים לקדם אג׳נדה של דו קיום והרכב כיתתי מאוזן בין יהודים לערבים, ואילו רובם בבתי ספר עבריים בערים מעורבות שיש בהן מיעוט של תלמידים ערבים. המאמר בוחן היכן ילדים מתחברים יותר אלו עם אלו וחוצים בכך גבולות לאומיים, האם בבתי הספר הרב תרבותיים המכוונים לדו קיום? השוואה בין הרשתות החברתיות הנוצרות בכיתות (ד׳-ו׳) בהן לומדים ערבים ויהודים יחד, מוצאת כי הרשתות החברתיות של תלמידים בבתי הספר הרב-תרבותיים הינן מופרדות יותר מהרשתות החברתיות של יהודים וערבים בבתי ספר עבריים. המאמר חושף כיצד השאיפה לדו-קיום ומתן יחס שווה לשתי הקבוצות הלאומיות מנכיח את ההבדלים בין הקבוצות בגיל צעיר יותר ומייצר רשתות חברתיות מופרדות יותר.
| |
|
|
|
ארגונים לאנשים עם מוגבלויות ממלאים תפקיד הולך וגדל בהקשרים חברתיים ורפואיים שונים, הכוללים סינגור ולובינג, מתן שירותים בקהילה, העלאת מודעות וסולידריות חברתית, השתתפות בקבלת החלטות, שיתופי פעולה מחקריים, ועוד. כיוון שכך, ארגונים אלו ממלאים כיום תפקיד חשוב בדיונים מעצבי מדיניות ומשפיעים על הדיון הציבורי. פעילות זאת מעוררת שאלות חשובות, תיאורטיות ופרקטיות, בהיבטים חברתיים, ממשליים וארגוניים. אנו מניחים שארגונים לאנשים עם מוגבלויות מייצגים את הצרכים, הרצונות והאינטרסים של קבוצות מטופלים ספציפיות, ועדיין, מעט מאוד ידוע על הדינמיקות התרבותיות והארגוניות הכרוכות בייצוג זה. מחקר איכותני זה מתמקד בעמותות למען ושל אנשים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, בישראל ובגרמניה. המחקר, שמומן על-ידי קרן וולקסווגן/סקסוניה התחתית, מתמקד באינטרסים של קבוצות אלו, במימדיהן הארגוניים ובדינמיקות הייצוג הרלוונטיות (לדוגמה: אלו אינטרסים משתקפים בפעילותן ובהחלטותיהן של הקבוצות והאופן בו הן מתמודדות עם הייצוגים השונים פוטנציאלית של חבריהן). על בסיס ניתוח טקסטים ארגוניים וראיונות חצי-מובנים שבוצעו בין 2015-17 עם בעלי תפקידים וחברים בארגונים של ולמען אוטיזם, המחקר מפנה זרקור לכמה פערים מרכזיים בין המוצהר למתרחש, וההקשר הארגוני והתרבותי של פערים אלה. שני הפערים המרכזיים הנדונים במאמר הם: ייצוג חלקי של הרצף האוטיסטי והיעדר נהלים ארגוניים יעילים של הכלת המשתתפים השונים. המאמר מסיים בהבהרת תפקידן הארגוני והפוליטי של מסגרות התייחסות אפיסטמולוגיות, למשל ביחס לאבחנה בין "תפקוד גבוה"/"אספיז" ו"תפקוד נמוך"/"קאנר", והצורך בבניית דיאלוג בין קהילות של ולמען אוטיזם.
| |
|
|
|
המאמר עוסק בתופעת הסטודנטיפיקציה (studentification) בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והשלכותיה על היחסים בין הסטודנטים והתושבים הוותיקים לבין המרחב העירוני של באר שבע. המונח סטודנטיפיקציה מתאר תהליך בו נוכחות הסטודנטים באזור מסוים הופכת למשמעותית, ומשפיעה על שוק הדיור, העסקים, השירותים ותרבות הפנאי בשכונה/עיר. המחקר נערך במסגרת קורס במחלקה לגיאוגרפיה באב"ג וכלל ראיונות עם סטודנטים ותושבים וותיקים, וכן מקורות משלימים כגון סקרים של אגודת הסטודנטים ומקורות מדיה. ממצאי המחקר מעלים כי על אף יוזמות חברתיות נקודתיות של האוניברסיטה, הסטודנטים בבאר שבע חיים בבועה סטודנטיאלית המנותקת מחיי העיר. לחיים בבועה יש היבטים חיוביים, אבל הם גם משפיעים לרעה על האופן בו באר שבע נתפסת בעיני הסטודנטים ויוצרים 'מעגל מרושע' בו הסטודנטים נמשכים לחיי הקמפוס התוססים אך רואים בבאר שבע מקום מגורים זמני ולא מושך. אף שהסטודנטים עצמם מתחלפים, הבועה הסטודנטיאלית נשארת קבועה במרחב ויש לכך השלכות בעייתיות על סביבת המגורים והתושבים הוותיקים. בעוד שתופעת הסטודנטיפיקציה היא גלובלית, המאמר מציע שההקשר האזורי והלאומי של באר שבע כעיר פריפריה מוסיף לה
היבטים ייחודיים ומעצב את תופעת הסטודנטיפיקציה 'מלמעלה למטה'. על מנת לשנות דפוסים אלה, המאמר מציע להשקיע מאמצים בתושבים הקבועים ולאחות את הנתק בין הקמפוס לסביבתו העירונית.
| |
|
|
כנס פקולטי | מיקום: אוניברסיטת בן גוריון
התחלה: 20/02/2019 08:30 - סיום: 20/02/2019 20:00 | | |
הכנס הפקולטי השלישי יהיה מוקדש לנושא עתיד הפקולטה נוכח השינויים הערכיים בחברה. הפורמט השנה יהיה בצורת מעגלים ושיח של מחלקות הפקולטה השונות, במטרה למצוא דרכים ופתרונות שיחזקו את הפקולטה.
| | |
|
|
| |
הפקולטה למדעי הרוח והחברה מברכת את פרופ' חיים מאור מהמחלקה לאמנויות על זכייתנו בפרס אמן ותיק ע"ש אריק איינשטיין על מפעל חיים בקטגורית האמנות הפלסטית ותרומה לתרבות הישראלית לשנת 2018.
| |
|
|
פרס המאמר המצטיין בכנס "מתקשרים" ה-15 | |
הפקולטה למדעי הרוח והחברה מברכת את ברוך שומרון, מועמד לדוקטורט במחלקה לתקשורת, על הזכייה בפרס המאמר המצטיין בכנס ״מתקשרים״ ה-15 לתלמידי מחקר בתקשורת, שהתקיים באוניברסיטת חיפה ב-9/12/2018.
|
|
|
|
| |
|
.jpg)
(1).jpg)
.png)
.jpeg)
