מאת פרופ' יגאל שוורץ

 

המגדלור

התקופה שעמוס עוז היה אחד מגיבוריה הסתיימה הרבה לפני שמת. עוז ידע זאת. בחושיו המחודדים וביכולת המופלאה שלו להפוך תחושות ותובנות לגופי יצירה הוא תיעד את תהליכי הקריסה של תקופתו בזמן אמת וכתב סדרת ספרי אשכבה, רקוויאמים על עולמו ותקופתו, וניבא את המסלולים החלופיים לאנשים שיהיו גיבוריה של התקופה הבאה. ברגע שנודע לי דבר מותו של עמוס עוז המחשבה הראשונה שצצה בראשי, ואני בטוח שגם בראשם של רבים אחרים, היתה שהסתיימה תקופה. זה כנראה מה שעולה במחשבה שעה שיוצר ענק ואדם דגול הולך לעולמו. עמוס עוז היה סופר ענק ואדם דגול, אבל, למען האמת, התקופה שהוא היה אחד מגיבוריה הסתיימה הרבה לפני שמת. עוז ידע זאת. בחושיו המחודדים וביכולת המופלאה שלו להפוך תחושות ותובנות לגופי יצירה הוא תיעד את תהליכי הקריסה של תקופתו בזמן אמת. בשנות השמונים, או ליתר דיוק מ-1982 עד 1991, הוא כתב סדרת ספרי אשכבה, רקוויאמים על עולמו ותקופתו, וניבא, כפי שעשה כבר בסיפור "דרך הרוח" בתוך "ארצות התן" (1965), את המסלולים החלופיים לאנשים אחרים, שיהיו גיבוריה של התקופה הבאה.

  ד"ר שרה הלמן

  

כשבמשפחתי שאלו אם המחקרים שאני מבצעת משמשים באיזו שהיא צורה כדי לקבוע מדיניות, או לסייע לארגונים בחברה האזרחית, המילים נעתקו לי מהפה. אחרי שתיקה ממושכת, עניתי בצורה מגומגמת משהו, שאני סוציולוגית ביקורתית, ושקשה מאוד שקובעי מדיניות או ארגוני החברה האזרחית ישמחו לשמוע מה יש לי לומר. עבורי המחקר הסוציולוגי הוא מסע מרתק אל נבכי המנגנונים הנסתרים שמבנים את החיים החברתיים. מסע זה צופן בחובו הפתעות שפייר בורדיה כינה כעוכרות שלווה ולא תמיד עריבות לאוזן של פוליטיקאים ופעילים.

עוזרים אישיים נבונים (עא"נ), המילה האחרונה בתחום הטכנולוגיה הביתית, הם מוצרים המשלבים מאפיינים של שני סוגים של רובוטים—רובוטים ממוקדי שירות ורובוטים ממוקדי חברה. בעוד שמוצרים אלה מיועדים לקהל הרחב, יש להם פוטנציאל רב לתרום לשימור אוטונומיה ולקידום שלומות (wellbeing) בגיל מבוגר. בהתבסס על הגישה ההוליסטית לחקר האינטראקציה בין רובוטים לאנשים בגיל מבוגר, המחקר הנוכחי נועד לבחון באיזו מידה השימוש בעא"נ אכן עשוי לתרום לשלומותם של משתמשים מבוגרים, מהם הגורמים התורמים לתהליכי הטמעה של עא"נ בחיי היומיום של המבוגרים או מגבילים אותם, והאם תהליכי ההטמעה והתרומה לשלומות תלויים בסוג העוזר האישי. המחקר ישלב ידע ושיטות ממדעי החברה ומהנדסת תעשיה וניהול. מבוגרים עצמאיים בני 75 ומעלה יגויסו למחקר ויקבלו עא"נ (נייח ומגיב בלבד, נייח ופרו-אקטיבי, או נייד ופרו-אקטיבי) למשך שלושה חודשים. במהלך תקופה זו, ייעשה שימוש במגוון שיטות כמותניות (שאלונים ודו"חות מובנים) ואיכותניות (ראיונות עומק ותצפיות) על מנת למדוד את דפוסי השימוש בעא"נ של המשתתפים במחקר, את התגמולים הנובעים מן השימוש, ואת הגורמים המגבילים שימוש. לממצאי המחקר צפויה תרומה תיאורטית ופרקטית כאחד. מבחינה תיאורטית, המחקר יקדם את גוף הידע הנוגע לתהליכי הטמעה של טכנולוגיות חדשות בקרב מבוגרים ולדרכים בהן הטכנולוגיה עשויה לתרום לשלומותם. מבחינה פרקטית, הממצאים ישמשו בסיס לבניית ארגז כלים למפתחים ולמעצבים, אשר ינחה התאמות של טכנולוגיות קיימות לצרכיהם של המבוגרים כמו גם פיתוחים טכנולוגיים ייעודיים לאוכלוסיית העולם המזדקנת.

ב-6.12.18, נערך באוניברסיטת בן גוריון הכנס המשותף השני של התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה סוציאלית, ע״ש שפיצר ועמותת "עלם". הכנס עסק בנושא שיתוף, השתתפות ושותפות בהתערבויות הטיפוליות הנערכות עם בני נוער וצעירים/ות. הכנס מבטא את מחויבות התוכנית ללימודי נוער וצעירים לשיתוף פעולה עם שדה העבודה הסוציאלית ולהפריה הדדית בין האקדמיה והשטח. בכנס השתתפו למעלה מ- 450 אנשי אקדמיה, סטודנטים ואנשי מקצוע מכל רחבי הארץ וממגוון השירותים העוסקים בעבודה עם בני נוער וצעירים/ות. המשתתפים לקחו חלק ב – 18 המושבים שהציגו מודלים שונים של מחקר ופרקטיקה, יוזמות, תוכניות וסדנאות הרלוונטיים לשותפות, שיתוף והשתתפות, שאפשרו דיונים מרתקים ולמידה יישומית. בכנס פעלנו על פי עקרונות השותפות ובהתאם לכך גם בני נוער וצעירים הציגו בכנס יחד עם אנשי מקצוע ומחקר כפי שניתן לראות בתמונה.

שנתיים בלי פרופ' דן כספי. מהבולטים בחוקרי התקשורת בישראל, חבר ואדם נדיר, ממייסדי המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון וראש המחלקה במשך שנים. בדמותו נוצקנו. לזכרו, סגרה המחלקה לתקשורת את הסמסטר בסמינר מיוחד, בנוכחות אלמנתו דליה כספי, בתו ענבל ונכדותיו. פרופ' נלי אליאס הציגה מחקר על "ממתקים ו... מסכים: שימושי מדיה של נכדים בהשגחת סביהם", פרופ' עמית שכטר דיבר על "הברקזיט הישראלי: כיצד במלאת לה שבעים נפרדה ישראל ממדיניות התקשורת הבריטית" ופרופ' צבי רייך על"מוולטר ליפמן עד עמית סגל: מטפורות של עיתונות". 

ביום רביעי, 9.1.2019, התקיים סמינר מחקרי בין-מחלקתי שנערך לכבוד הילולת רבי ישראל אבוחצירא (בבא-סאלי) ובשיתוף המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המחלקה ללימודי המזרח-התיכון והמרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים.
ברכו: פרופ' עמית שכטר – דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ופרופ' מרדכי זלקין – ראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. הרצו: פרופ' ג'קי פלדמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, ופרופ' אמנון רז-קרקוצקין מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל.

 

ההרצאות המרתקות עסקו בתופעת העלייה לרגל, במרבוטיזם המרוקאי והקשרו היהודי והישראלי, וברפלקסיה אותה יוצר הקדוש כלפי החוקר, החברה ותפיסת העולם המודרניים. לאחר ההרצאות יצאו המשתתפים להילולא בנתיבות, שם השתתפו בסיור שהודרך על ידי מר דוד בורבק מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל וגב' עדן סולימני מהמחלקה ללימוד המזרח התיכון.

בתאריך 10.01.2019 התקיים רטריט לראשי המחלקות של הפקולטה, במהלכו ביקרו במכון לחקר המדבר, המכון למורשת בן גוריון, אכלו ארוחת צהריים במסגרת פרויקט "המבשלות של ירוחם" וסיימו בביקור בואדי עתיר. 

בתאריך 10 בינואר התקיים אירוע בנושא "מוזיקה, בריאות, אמנות ורפואה", אותו אירגן פרופ' דני פילק. ד"ר אורנת לב-ער מהמחלקה לאמנויות, שמלמדת גם בפקולטה לרפואה, הרצתה בנושא: "על עיוורון, אחיזת עיניים ורופא שרלטן: אמנות ומוזיקה".  

ביום חמישי 10 בינואר קיימה המחלקה לאמנויות, בשיתוף המחלקה להנדסת מכונות ובצלאל, כנס בינלאומי, שכלל דוברים מארבע יבשות בנושא רובוטיקה ואמנויות אותו יזמה ד"ר ניעה ארליך: Creative Collaborations: Art, Design and Human-Robot Interaction הכנס הוא פרויקט משותף של המחלקה לאמנויות (ניעה ארליך) והמחלקה להנדסת תעשייה וניהול (טל אורון-גלעד, ורדית סרנה-פליישמן ויעל אידן) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והתוכנית לתואר שני במחלקה לעיצוב תעשייתי (רומי מיקולינסקי) בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. הכנס נתמך על-ידי ABC Robotics Initiative והפרויקט לקידום מחקר רב תחומי של הפקולטה למדעי הרוח והחברה, שניהם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים 

עקבי אחר שינויים - עריכת לשון, הוצאה לאור ומגדר

ב-15.1.19 נערך יום עיון משותף של המחלקה ללשון העברית והתוכנית ללימודי מגדר.

 

יום העיון המשותף הציע מפגש ראשון בסוגו, הן מבחינה אקדמית הן מבחינה מעשית, בין שני תחומים: מצד אחד מחקר הלשון ומקצוע עריכת הלשון, ומצד אחר לימודי מגדר וביטוים המעשי בשדה העריכה. הדוברות והדוברים ביום העיון מגיעים מתחומי ידע מגוונים – בעיקר עריכת לשון, ייעוץ לשון ומגדר, אבל גם בלשנות, מחקר הספרות, תרגום, עריכת תרגום, עריכת תוכן, כתיבה ועוד. כוונתנו לעורר מחשבה ושיח על שאלות תאורטיות, מעשיות ופוליטיות.

חקרי מקרא ולשונו - ב-21.1.2019 התקיים יום עיון משותף של המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום והמחלקה ללשון העברית לזכר צפורה ודוד טלשיר.

צפורה (ציפי) טלשיר נפטרה באוקטובר 2016, ואישהּ דוד (דודיק) טלשיר כמה חודשים אחריה, בינואר 2017. ציפי הייתה חברת סגל במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, ודודיק במחלקה ללשון העברית. יום העיון – מיזם משותף של שתי המחלקות – בא לציין את פועלם של השניים, שתחומי מחקרם נשקו זה לזה, ולהציב זיכרון מכובד לעשייתם.

Special Seminar 

 

יום ד' | 27.2.2019 | 14:15-15:45 

בניין 72 חדר 250 

Professor Nobu Othe 

ספר חדש לד"ר אורטל סלובודין, מהמחלקה לחינוך. הספר ראה אור בסדרה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הוצאת "רסלינג". ספר זה מביא אל קדמת הבמה את קולן של נשים, אשר עברו למדינה זרה כדי לתמוך בקריירה של  בני זוגן. נשים אלו נדרשו לעזוב את כל מה שחבר אותן למקום בו חיו, לנטוע את חייהן במקום זר ולשמש כעוגן איתן סביבו מתארגנת המשפחה. למרות זאת, קולן נותר לרוב בשולי השיח המשפחתי והחברתי. בהתבסס על ראיונות עם נשים ישראליות ברחבי העולם ועל סקירה מקיפה של המחקר בתחום, הספר לוכד את מרבית הזוויות הקשורות במסע הרילוקיישן. הוא משרטט את הכוחות הפועלים בהחלטה לנסוע, את האובדן הכרוך בעזיבה ובחזרה, את תהליכי ההסתגלות של נשים ואת התמורות ביחסים עם ילדיהן ובני זוגן. בניסיון לצייר את הרילוקיישן כתופעה מודרנית והיסטורית בו זמנית, התהליכים המתוארים בספר מוסברים ע"י מגוון תיאוריות חברתיות, מגדריות ופסיכואנליטיות. הספר מהווה מהדורה ותרגום חלקיים של ספר 'אשכול הכפר' של יהודה הדסי, מהספרים החשובים ביותר בהיסטוריה הספרותית של היהדות הקראית. הדסי, שחי בקונסטנטינופול שבביזנטיון, כתב את ספרו על בסיס של אקרוסטיכון אלף-ביתי בפרוזה מחורזת. הספר מכיל את כל המסורת הקראית: הלכה, פרשנות, בלשנות, פולמוס, שהצטברה מראשית מראשית הקראות ועד לתקופתו של הדסי (המאה השתים-עשרה) הספר נכתב בשיתוף פעולה עם חוקרי קראות נוספים והוא נתמך על-ידי תקציב מחקר נדיב מקרן GIF.

ספר חדש לד"ר רלי שכטר, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון. במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, מצרים חוותה תהליך מהיר של צמיחה כלכלית כתוצאה מ"בום" הנפט שפקד את המזרח התיכון באותה התקופה. בו זמנית, השיח הציבורי במצרים הרבה לעסוק בשורה של משברים כלכליים, חברתיים ותרבותיים שפקדו את המדינה. הספר עלייתו של מעמד הבינים המצרי בוחן את הפער שבין הצמיחה הכלכלית המהירה לבין השיח הציבורי הביקורתי. במרכז הספר ניתוח של שלושה תהליכים: א. ניעות חברתית שהביאה להתרחבות של מעמד הביניים המצרי, אך גם למתח חברתי רב על רקע השינוי הזה. ב. תחושת אכזבה הולכת וגדלה של רבים מכך שהמדינה נטשה את "האמנה החברתית" הישנה ואת רווחת האזרחים, למרות הגידול בהוצאות המדינה המצרית על שירותים, סובסידיות ותעסוקה של אזרחים. ג. הדתה אל נוכח המציאות החברתית-הכלכלית המשתנה. הספר עוסק בצמיחתו של מעמד ביניים רחב אך גם "נלחץ"—כזה שנאבק על שמירת רמת חייו, זהותו וכבודו למול השינוי הכלכלי-החברתי המהיר. זהו סיפור מקומי של תהליך בינלאומי נרחב, כולל בישראל, אשר טומן בחובו את שורשי "האביב הערבי".

The book explores the story of two women living in remote town Mitzpe Ramon, in the Negev Desert in south Israel. These women lived in poverty and worked under oppressive conditions for all their lives until one day they began to resist. Standing for the rights of working women and mothers, they led protests and strikes that shook the entire country for weeks.

Previous research has well documented the negative effect of exposure to war trauma on refugees’ mental health. However, few prior investigations have examined the nature of the traumatic events and the potential mechanisms involved.