"בא מהטבע" - גיליון מספר 5 - מידעון הפקולטה למדעי הטבע
מענקי מחקר יוקרתיים
פרופ' אורי עבדו – המחלקה למדעי החיים:
זכה במענק המחקר היוקרתי DFG-Deutsche Forschungseinschaft (בשיתוף עם The Technical University of Munich). נושא המחקר הינו הבנת תפקידם וארגונם התל-ממדי של אגודות חלבון האקטין בבניה של תאים פולרים תוך שימוש בזיפי זבוב הדרוזופילה כקמת מודל.
פרופ' מאיה בר סדן ודר' עידן הוד – המחלקה לכימיה:
זכו במענק להקמת מוקד מחקר בתכנית תחליפי נפט לתחבורה. המענק אושר לארבע שנים כאשר התקציב הממוצע לשנה עומד על 2.3 מיליון ₪.
פרופ' רז ילינק – המחלקה לכימיה:
זכה במענק מחקר Horizon 2020 - Secure societies – Protecting freedom and security of Europe and its citizens בנושא : COSMIC - CBRNE Detection in Containers המחקר מתמקד בפיתוח חיישנים מתקדמים לזיהוי חומרים מסוכנים הנמצאים או מועברים במכולות. תרומת מעבדתו של פרופ' ילינק היא בפיתוח חיישני צבע חדשניים והתאמתם לזיהוי חומרים נדיפים וריכוזי חומר קטנים על גבי משטחים.
מחקרים וחידושים
פרופ' דוד אייכלר – המחלקה לפיסיקה:
צפה את הנולד - תחזיתו של מדען מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב משנת 1989 שייתכן לפיה קרני גמא ומתכות כבדות נוצרו מהתנגשות כוכב נייטרונים - התאמתה לאחרונה. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ' ליטל אלפונטה, פרופ' רז זריבץ, המחלקה למדעי החיים:
סופר-אנזים מהונדס חדש ויעיל במיוחד לחישת גלוקוז פותח במעבדת המחקר של פרופ׳ ליטל אלפונטה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. להמשך קריאה לחץ כאן...
ד"ר צבי ציטרון – המחלקה לפיסיקה:
אוניברסיטת בן גוריון הצטרפה לקולובורצית אטלס ב- LHC (Large Hadron Collider). אטלס הינו אחד מארבעת הניסויים המרכזיים ב- LHC שממוקם ב- CERN אשר בג'נבה, שוויץ. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ׳ ירון זיו - המחלקה למדעי החיים ויו״ר קמפוס ירוק:
עלה לאוויר הקורס המקוון האינטרנטי (MOOC) הראשון של האוניברסיטה. להמשך קריאה לחץ כאן...
נחנכה המעבדה לטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. להמשך קריאה לחץ כאן...
ראש המחלקה למדעי המחשב ומייסד וראש המכון לראייה חישובית:
פרופ' בן-שחור וחוקרים נוספים פיתחו תוכנה המאפשרת להפוך כל מצלמה רגילה למצלמה היפרספקטרלית. אחד מהיישומים של הטכנולוגיה החדשה הינו שיפור משמעותי ברגישות לאור של מצלמות, וזאת ללא שינוי בסיליקון החיישן או באופטיקה של המצלמה. בדוגמא זו מוצג שיפור של למעלה מ- 100%. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ' יוסף חצור - המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה:
פרופ' חצור מכהן בשש השנים האחרונות כיו"ר של קבוצת עבודה של האגודה הבינלאומית למכניקת הסלע בנושא ניתוח דפורמציה במדיום בלתי רציף: International Society for Rock Mechanics Commission on Discontinuous Deformation Analysis (DDA). ביחד עם שותפו לקבוצת העבודה (Prof. Guowei Ma) וביחד עם מחבר השיטה הנומרית DDA (Dr. Gen-hua Shi) פרופ' חצור פרסם לאחרונה ספר עיון המתאר את הרקע המדעי שהניב את הצורך בפיתוח גישה נומרית זו, את היסודות המתמטיים של שיטת DDA, מציג מחקרים רבים שבוצעו באוניברסיטת בן גוריון על תיקוף השיטה באמצעות השוואה לפתרונות אנליטיים במקרים של בעיות פשוטות ולניסיונות מעבדה במקרים של בעיות מורכבות יותר, ומדגים את יישומה של השיטה בפתרון בעיות יציבות מדרונות סלע וחללים תת קרקעיים במקרים בהם אי רציפויות בסלע כגון מישורי שיכוב, סדקים, ושברים מכתיבים את סגנון הדפורמציה של מסת הסלע. יצוין כי שיטה זו יושמה על ידי פרופ' חצור לניתוח יציבות המצוקים של מצדה במקרים של תנודות קרקע חזקות באתר ממקור סייסמי, ונחקרו באמצעותה דרכי התמודדות שונות לשם שימור מיטבי של מצוקי ההר הסדוקים. כיום שיטת DDA מקובלת ברחבי העולם כאחד הכלים החזקים והאמינים ביותר לניתוח והבנת מנגנוני כשל סטטיים ודינמיים בסלעים בלתי רציפים. הספר פורסם במסגרת סדרת הספרים של האגודה הבינלאומית למכניקת הסלע ISRM Book Series ויוצא לאור על ידי CRC Press. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ' אמריטוס אבינעם רבינוביץ - המחלקה לפיסיקה, פרופ' אמריטוס דב בהט - המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה, וד"ר ולדימיר פריד מהמחלקה להנדסת בניין במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון:
מחקר חדש: מערכות החיזוי וההתרעה מפני רעידות אדמה – אינן יעילות. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ' אמריטוס עדי פרוס – המחלקה לכימיה:
הקוסמולוג פרופ' שון מיכאל קרול מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) כלל את הספר "מה הם החיים?" של פרופ' (אמריטוס) עדי פרוס מאוניברסיטת בן גוריון בין עשרת הספרים המומלצים ביותר מתוך ספרי המדע הפופולרי. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ' דני הנדלר, עמיר רובין – המחלקה למדעי המחשב, ד"ר שי קלס – חוקר במייקרוסופט:
זיהוי פקודות Powershell חשודות בעזרת למידה עמוקה PowerShell הוא ממשק שורת פקודה (command-line shell) ושפת תסריט (scripting language) שפותחו על ידי מיקרוסופט לצורך אוטומטיזציה של משימות בתשתיות מחשוב ארגוניות. כמו כל פלטפורמת תוכנה, גם PowerShell עלול להיות מנוצל לשם ביצוע התקפות סייבר. בעבודה זו פיתחו החוקרים גלאי לפקודות זדוניות של PowerShell המופעלות במחשבים ארגוניים. הגלאי משלב שימוש בכלים מודרניים של למידה עמוקה (deep learning) ושימוש בשיטות קלאסיות של ניתוח אוטומטי של טקסט ומבטיח איכות זיהוי גבוהה. אימונו של הגלאי התבסס על מאגר מידע גדול של כ12 אלף פקודות מתויגות שנאספו לצורך המחקר ע"י חברת מיקרוסופט. הארכיטקטורה בה השתמשנו לשם למידה עמוקה מתוארת באיור להלן.
פרופ' פרדריק ליברסאט – המחלקה למדעי החיים:
פרסם מאמר סקירה בנושא מאד פופולארי – טפילים שמסוגלים להשתלט על המוח של המאחסן שלהם ולגרום לו לשנות את התנהגותו. להמשך קריאה לחץ כאן...
יחד עם חוקרים צעירים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם, ד"ר רוטבלט יצר פלטפורמה חלופית לכנסים האקדמיים. באמצעות פיתוח סוג חדש של כנס, הנערך מזה שלוש שנים, נבנתה קהילה מדעית חדשה המהווה מקום לשתף ברעיונות, ליהנות מתמיכה של עמיתים באמצעות קשרים מקצועיים ואישיים, ולקדם מתלמדים. הכנס הוא בין-לאומי ומיועד לחוקרים צעירים ללא קביעות, לסטודנטים ולפוסט-דוקטורנטים. מטרת הכנס ליצור קהילה תומכת של מדענים. הפגישות הובילו למספר שיתופי פעולה ותרמו למספר פרסומים. אחד החוקרים הוא ד"ר ברק רוטבלט מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטה. להמשך קריאה לחץ כאן...
פרופ' חליל קשקוש – המחלקה למדעי החיים:
תלמידות ותלמידים מצטיינים מקלנסווה הגשימו חלום כאשר עטו את חלוק החוקר וערכו ניסויים במעבדות המחלקה למדעי החיים. להמשך קריאה לחץ כאן...
אסף נתנזון – המחלקה למדעי המחשב:
דוקטורנט בהנחיית פרופ' איתן בכמט ברשימת הממצאים הפוריים בעולם של ויקיפדיה. זוהי הפעם הראשונה שישראלי נכלל ברשימת הממציאים הפוריים בעולם של האתר. להמשך קריאה לחץ כאן...
ד"ר יוג'ין פרומקר – המחלקה לפיסיקה:
יחד עם שותפיו למחקר, ד"ר פרומקר פיתח שיטה חדשה לטומוגרפיה של סילוני גז. הצורך במיפוי מדויק של התפלגות מרחבית של צפיפות החומר חשובה למגוון רחב של תחומים מדעיי וטכנולוגיים, כגון מדע של אטו שניות, היתוך גרעיני בכליאה אינרציאלית, מקורות קרני X, מאיצי ליזר, כימיה קרה וכד'. השיטה החדשה מבוססת על אינטראקציה של שדה לייזר מאוד חזק עם חומר. עוצמת השדה היא מסדר גודל של כאלף מיליארד וואט למילימטר רבוע. אומנם משך של השדה הוא רק מסדר גודל מיליונית של ביליונית שניה, אנו הוכחנו כי לשיטה החדשה פוטנציאל הפרדה מרחבית פי 8 משיטות קיימות. כמו כן, החוקרים גילו מספר של תכונות מיוחדות לגישתם החדשנית - לוקליזציה מרחבית וקשר ייחודי בין כושר הפרדה לבין עוצמת השדה. ניסוי ההתכנות בוצע באיטליה בשיתוף פעולה עם קולגות בפולוטכניקו דה מילנו. החוקר נתן כבר 3 הרצאות מוזמנות על הנושא בארץ ובחו"ל. להמשך קריאה לחץ כאן...
גבע ארווס – המחלקה לפיסיקה:
המאמר מתייחס לתאוריה של זרמים מתמידים בטבעות עם אטומים קרים, מה שגם ידוע בתור Atomtronic superfluid circuits ומהווה נדבך עבור טכנולוגיה קוונטית עתידית. למעשה זה השישי בסדרת מאמרים שפרסם גבע במהלך הדוקטורט על אספקטים שונים של התאוריה. באחד מהמאמרים שפורסם ב- Nature Scientific Reports השתתף גם פרופ' עמיחי ורדי מהמחלקה לכימיה. בסדרת המאמרים הזו מוצגת תאוריה של סופר-נוזליות אשר מחייבת שימוש בפרספקטיבה של כאוס קוונטי. אספקטים נוספים של התאוריה, בעיקר היבטים של תרמליזציה ולוקליזציה קוונטית, בוצעו על ידי הדוקטורנטית קריסטין חריפקוב. הרעיון בבסיס התחום שנקרא "אטומטרוניקה" הוא לבנות מעגלים שמתבססים על תנועה של אטומים, בניגוד לאלקטרוניקה שמבוססת על מעגלים שבהם נושאי הזרם הם אלקטרונים. את האטומים שבהם מדובר (בוזונים) אפשר לאכלס באותו מצב זרימה, ולקבל זרמי-על שאינם דועכים (סופר נוזליות). הודות לקוהרנטיות של הזרימה אפשר לבנות התקנים קוונטיים כגון QUBITs (Quantum Bits) שנדרשים בטכנולוגית של מחשוב קוונטי, או SQUID (Superfluid Quantum Interference Device) שנדרש עבור סנסורים אולטרא רגישים לתאוצה וגרביטציה. להמשך קריאה לחץ כאן...
מתן בן אשר, יאיר גורדין, חן גרובר, דורון מורד, עמית ריס, מיטל שדה – דוקטורנטים במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה:
כפר הנוער נירים עולה לאוניברסיטה. המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה אירחה בסוף ינואר את תלמידי י"ב של כפר הנוער נירים, פנימייה לנוער בסיכון מצפון הארץ, הלומדים לבגרות במדעי כדור הארץ. הילדים ומדריכיהם מכפר הנוער שהו במחלקה 3 ימים במהלכם הודרכו ע"י ששה דוקטורנטים שהכינו עבורם נושאי מחקר קצרים לגיאוטופ ועבדו איתם בשדה ובמעבדה. המחלקה כולה התגייסה למאמץ. הביקור נפתח בשש הרצאות מבוא בנות 30 דקות כל אחת שניתנו ע"י 6 חברי סגל שונים, על מנת להכין את התלמידים לנושאי המחקר השונים בגיאוטופ. בהמשך עבדו התלמידים בקבוצות על נושאי מחקר שונים כמו הערכת שטף זרימה מקסימלי במהלך שטפון, הערכת יציבות מדרונות, השקעת גבס מתערובות מי ים המלח וים סוף ועוד. בסיום הביקור נערך מפגש סיום משותף בו הציגו התלמידים את עבודות המחקר שלהם בפני הכתה, המדריכים, חברי הסגל של המחלקה וסגן הרקטור, פרופ' גדי רבינוביץ.' ניכר שנוצרו קשרים אמיצים בין הנערים לדוקטורנטים שלנו. אנו מוקירים את הדוקטורנטים ומודים להם על המאמץ והזמן שהשקיעו בהדרכת הנערים. למעבר לתכנית גיאוטופ נירים אונ בן גוריון 2018 - לחץ כאן. להמשך קריאה לחץ כאן...
נעה קרן – המחלקה למדעי החיים:
מאמר של נעה קרן מהמעבדה של פרפ' רז זריבץ בשיתוף פעולה עם רנה אובה מהמעבדה של פרפ' דירק שולר, מאוניברסיטת בייראות גרמניה, שהתפרסם בכתב העת Mol-micro, התקבל להיות עמוד השער של גליון פברואר וכן זכה ב"פוסטר מצטיין" פעמיים בכנסים:
זכתה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי התשע"ח, המוענק ע"י קרן וולף. קבוצת המחקר של ד"ר ענת מילוא משלבת אסטרטגיות חישוביות, סטטיסטיות, וניסיוניות לשם פיתוח תגובות חדשות. המטרה הכוללת של תכנית המחקר היא התחקות אחר מקורן של תופעות כימיות, תוך שימוש בניסויים המלווים בכימות וניתוח מסדי נתונים לשם חקר מנגנוני תגובה וחיזוין של תוצאות כימיות. בהתאמה, טכניקות אלה משמשות למחקר ופיתוח של תגובות, אשר כיום נעשות באופן יעיל פחות או שלא ניתן לבצען כלל. בעזרתן ניתן יהיה לפתח בצורה מושכלת תהליכים אשר מטרתם לחסוך בכמות הפסולת המשתחררת בניסוי כימי ובה בעת לבצע את התגובות היעילות ביותר מבחינת ניצול המרכיבים המולקולריים של המגיבים לטובת התוצרים. במהלך עבודת הבתר דוקטורט שלה באוניברסיטה יוטה, לקחה חלק בפיתוחה של שיטה כללית לכימות וחיזוי של קטליזטורים יעילים. במסגרת מחקר זה, היא פיתחה שיטה פורצת דרך בתחום הקטליזה לניבוי יעילות התגובה, שמבוססת על מדד חדש לתיאור שינויים במבנה הזרזים. מדד זה מאפשר זיהוי של מנגנוני תגובה ותנאי תגובה יעילים, גם במקרים בהם נחשב הדבר עד כה לבלתי אפשרי. מבין פרסומיה בשלוש השנים בהן שימשה כחוקרת בתר דוקטורט באוניברסיטת יוטה, פרסמה ד״ר מילוא שני מאמרים ככותבת ראשונה בכתבי העת המובילים Science ו-Nature, הנחשבים לבעלי השפעה מכרעת בעיצוב המדע.
פרופ' אמריטוס אורה אנטין – המחלקה לפיסיקה:
זכתה בתואר "Outstanding Reviewer Award winners for 2017" של העיתון הבינלאומי היוקרתי New Journal of Physics, שמפורסם על ידי המכון הבריטי לפיסיקה. העיתון מבוסס על שיפוט בינלאומי של המאמרים, והעורכים בחרו לאחרונה מדענים בודדים (מתוך אלפים) שתרמו באופן יוצא דופן לתהליך השיפוט הזה. הבחירה של פרופ' אנטין-וולמן מעידה על תרומה ייחודית שלה לקהילה המדעית הבינלאומית ועל מעמדה הבינלאומי. לפני כמה שנים פרופ' אנטין-וולמן קיבלה גם את התואר "עמית" של המכון הבריטי לפיסיקה.
פרופ' גז'גוז' יונג – המחלקה לפיסיקה:
פרופ' יונג זכה בפרס השופט המצטיין מבית ההוצאה היוקרתי, של המכון הבריטי לפיסיקה , לשנת 2017. פרס זה ניתן כהכרה לאיכות הגבוהה של דו"חות השיפוט, לעיתון המדעי Superconductor Science and Technology.
פרופ' יוסי חצור ופרופ' רמי ויינברגר - המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה:
הכנס האירופאי ה- 12 על פיזיקה של סלעים וגיאו-מכניקה(The 12th Euro-Conference on Rock Physics and Geomechanics) נערך במעלה החמישה בין ה- 5-10 לנובמבר 2017. הכנס עסק בתחום הדפורמציה של סלעים, ריפוי ונזק בסלעים, סידוק הידראולי, פסי דפורמציה ופיסיקה של חיכוך בסלעים. הבנת תהליכי חיכוך ושבירה בסלעים חיונית להבנת המכניקה של רעידות אדמה, להבנת זרימת מי תהום, נפט וגז בתווך סדוק ולהגברת התפוקה של סלעי מאגר. למעבר לתכנית - לחץ כאן.
פרופ' רמי ויינברגר - המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה:
כנס PENROSE בשיתוף עם החברה הגיאולוגית האמריקאית בנושא "טקטוניקת מלח: תצפיות, יישומים, ונקודות מבט חדשות" (Advances in salt tectonics: observations, applications, and perspective) נערך בעין בוקק בין ה- 11-16 לפברואר 2018. הכנס עסק בגיאולוגיה סטרוקטורלית, טקטוניקת מלח, פיזיקה של סלעי מלח, מלכודות נפט וגז, גיאופיזיקה של תת הקרקע. הבנת תהליכי המעוות במלח חשובים הן מבחינה יישומית והן מבחינה אקדמית. הימצאותו של סלע המלח בחתך הגיאולוגי משפיעה על תהליכים גיאולוגיים רבים, לרבות על היווצרות מלכודות נפט וגז במגוון סביבות גיאולוגיות. בכנס נסקרו תמורות בפיתוח שיטות עבודה בשדה, בהדמיה תלת-ממדית של תת-הקרקע, בניסיונות מעבדה ובפיתוח מודלים נומריים של התהליך. למעבר לתכנית - לחץ כאן.
ד"ר יער סולומון – המחלקה למתמטיקה:
בתאריכים 11-16/3/18 התקיים כנס בין-לאומי במתמטיקה תחת הכותרת: The Batsheva de Rothschild seminar on Quasicrystals, Delone sets and generalizations of lattices. מארגני הכנס הם ברק וייס מאוניברסיטת תל-אביב, טוביאס הארטניק מהטכניון ויער סולומון מאוניברסיטת בן-גוריון. הכנס עסק בתכונותיהם של מודלים מתמטיים לקווזי-גבישים, חומרים שזוכים לעניין רב בקהילה המדעית בשנים האחרונות, והשתתפו בו כ 55 חוקרים מהארץ ומחו"ל. לאתר הכנס - לחץ כאן.
חברי סגל חדשים ופורשים בשנת תשע"ח
קידומים וקביעות
האם יש לכם ידיעה מעניינת על מחקר חדיש? כנס מעניין? פרס תגלית או פרס מיוחדים? סטודנטים שעזרו בפיתוחים וגילויים?
.jpg)
.jpg)
.png)
.png){kind=spacer}
.png)
