בא מהטבע
עם בוא האביב אנו גאים להציג בפניכם הישגים, מענקים, פרסים משמעותיים וכנסים שהתקיימו במסגרת הפקולטה למדעי הטבע מתחילת השנה.

אנחנו מאחלים לכם המשך שנה מוצלחת ופורייה במחקר ובהוראה!
 
ידיעות/עדכונים/חדשות נא לשלוח לאינה אביב inaviv@bgu.ac.il  

 

מענקי מחקר יוקרתיים

 

פרופ' טאלב מוקארי  - המח' לכימיה: זכה במענק בתוכנית ERC-POC.
מחקר פורץ דרך מתבצע בימים הללו בפקולטה למדעי טבע בראשות פרופ' טאלב מוקארי וד״ר מחמוד דיאב מהמחלקה לכימיה בשיתוף עם פרופ' סיגל אברמוביץ מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה ופרופ' אורי עבדו מהמחלקה למדעי החיים.
המחקר מתמקד ביצירת  אנרגיה ירוקה ומים נקיים שהם בין האתגרים החשובים ביותר שיעסיק את המדענים באקדמית ובתעשייה בשנים הקרובות. המחקר מציע יצירה של מבנים תלת-ממדיים (רב-קומות) של חומרים ננומטרים שיש להם היכולת לעבוד כזרז או כמסנן להפקת אנרגיה ירוקה ו/או לטיהור מים, בהתאמה. החומרים הללו, מבוססים על חומרים מופקים מהטבע בעליות מאוד זולות ובכמויות גדולות במיוחד, אשר מקנה להם יתרון תעשייתי וכלכלי מובהק לעומת חומרים תלת-ממדיים שמיוצרים במעבדה בצורה מלאכותית״.
פרופ' אמיר אהרוני זכה במענק מחקר של ITN
פרופ' אמיר אהרוני – המח' למדעי החיים: זכה במענק מחקר של ITN.
מטרתו של הגרנט הוא לפתח אנזימים חדשים בשיטות מתקדמות של הנדסת חלבונים גם למטרות של מחקר בסיסי ולמטרות של מחקר שימושי לדוגמא ליצור תרופות חדשות.
הרשת משלבת קבוצות מתחומים שונים הכוללים כימיה, ביוכימיה, אנזימילוגיה
וביואינפורמטיקה ובאות מכל רחבי אירופה.
המטרה היא להכשיר את דור העתיד של החוקרים בתחום זה.

 

תפקידים חדשים

 

פרופ' רונן ברפמן  - המח' למדעי המחשב
נבחר השנה כעמית של הארגון לקידום הבינה מלאכותית.
AAA הוא הגוף המקצועי המאגד את החוקרים בתחום הבינה המלאכותית בעולם, והוא מעניק הכרה זו לחוקרים שתרמו תרומה משמעותית ומתמשכת בתחום. פרופ׳ ברפמן הוא הישראלי הרביעי הזוכה בהכרה זו. הוא נבחר בזכות תרומתו המשמעותית לפיתוח אלגוריתמים ויסודות תאורטיים עבור מודלים לקבלת החלטות בצורה אוטומטית.
פרופ' (אמריטוס) מרים כהן – המח' למתמטיקה
נבחרה כעמיתה באגודה האמריקנית למתמטיקה:
שישים וחמישה מדעני מתמטיקה מרחבי העולם נבחרו כעמיתים של האגודה האמריקנית למתמטיקה (AMS)​ לשנת 2017, השנה החמישית של התכנית. פרופ' (אמריטוס) מרים כהן היא המתמטיקאית הראשונה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהצטרפה לתכנית העמיתים.
 
 לעוד פרטים: 

 

מענקים, פרסים וחידושים

 

מגזין "ליברל" בחר בפרופ' ורדה שושן-ברמץ, ראש הקתדרה לביואנרגטיקה על-שם היימן קרייטמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממקימי המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, ובפרופ' יובל אלוביץ', מנהל מעבדות החדשנות של חברת 'דויטשה טלקום' באוניברסיטה ומנהל המרכז לחקר הגנת הסייבר, כחוקרים המשפיעים בישראל בשנת 2016. פרופ' שושן-ברמץ פיתחה שלוש טכנולוגיות לטיפול במחלת הסרטן, שתיים המתרכזות בסרטן העור ואחת המתרכזת בסרטן המוח ובסרטן הכבד. לאחר 12 שנות מחקר היא גילתה חלבון החיוני לתא הסרטני, ופיתחה מולקולות המבטלות את עמידות התא הסרטני לכימותרפיה ופוגעות בו. פרופ' אלוביץ' נחשב מומחה עולמי בתחום אבטחת מידע, ולאחרונה גילה אפשרות לפרוץ למחשבים דרך פתחי הקירור שלהם וכי בדפדפני 'כרום' קיים באג המאפשר גנבה של נגני וידאו מוגנים.

 

פרופ' אמיר שגיא – המח' למדעי החיים:
 
 
חברת אנזוטיק זכתה בתחרות החברה הטובה ביותר -  בארגיסט.

 

קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מנסה לפתח פתרון שירפא את העולם מאחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר, הצטברות פסולת פלסטיק, באמצעות פירוקה בתהליכים ביולוגיים שעליהם אחראים חיידקים. בראש הקבוצה עומדת הסטודנטית תומר שרי, בוגרת המחלקה למדעי החיים, והמנחים שלה הם פרופ' ליטל אלפונטה, ד"ר רמאון בירנבאום וד"ר עידית דאהן. בסוף החודש הם יציגו את הפרויקט שלהם בתחרות מדעית הנקראת iGem הנערכת מדי שנה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
קראו את הכתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ".

 

פרופ' דן מישמר – המח' למדעי החיים:              
 
 
תגלית: חוקרים גילו תפקיד פונקציונאלי של מוטציות ב-DNA המיטוכונדרי שחלו טרם נדידת האדם וקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו לראשונה כי הנדידה הקדומה של האדם מאפריקה ליישוב שאר חלקי העולם הותירה את חתימתה כמוטציות להן משמעות בקרתית ב-DNA המורש מהאם לצאצאיה, ה-DNA המיטוכונדרי. לכתבה ב"דיוקן " .

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצאו את המוטציות העשויות להסביר את התופעה, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב קבעו, לראשונה, מה הן המוטציות הגנטיות הסבירות ביותר להסבר כיצד יונקים וציפורים הפכו לבעלי דם חם. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Nature Ecology & Evolution
   

 

פרס הכימאי הצעיר המצטיין של החברה הישראלית לכימיה.
 
 למידע נוסף 
אחד מ-12 הזוכים במקומות הראשונים ועתיד לקבל את אות ההוקרה במעמד כנס הצעירים.
 
 למידע נוסף 

 

חברת הסייבר SDO גייסה 6 מיליון דולר כדי שנפסיק להשתמש בסיסמאות.
חברת Secret Double Octopus - SDO, החלה את דרכה כמחקר אקדמי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והשלימה בימים אלה גיוס הון בסך 6 מיליון דולר, SDO פיתחה אלגוריתם לאבטחת ארגונים שהופך שיטות אבטחה, דוגמת קוד SMS או סיסמאות חד פעמיות למיותרות, SDO פיתחה פתרון אבטחה לארגונים המייתר את השימוש בשיטות אבטחה כמו שליחת קוד SMS, זיהוי ביומטרי, סיסמאות חד פעמיות ורכיבי חומרה מחוללי סיסמאות.
השיטות המסורתיות כיום מעניקות שכבת הגנה יחידה, דבר שהופך אותן פגיעות להתקפות, ומסרבל את חווית המשתמש של הלקוח.
הטכנולוגיה של SDO החלה את דרכה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כמחקר אקדמי במעבדתו של פרופ' שלומי דולב, בשיתוף ד"ר שמרית צור-דוד שהפך לחברה בשנת 2015, בהשקעה של קרן הון–הסיכון המובילה JVP וחממת JVP CyberLabs, שגם ביצעה את החיבור לשני המייסדים הנוספים, רז רפאלי המנכ"ל וחן טייטלמן, סמנכ"ל המחקר והפיתוח.
 
 למידע נוסף 

 

פרופ' איציק מזרחי – המח' למדעי החיים:

לחלום הכי רחוק שניתן: פרויקט המחקר של תלמידים בהנחיית פרופ' יצחק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים - זוכה תחרות Space Lab .
 
 למידע נוסף 
פרופ' אברהם צנגן – המח' למדעי החיים:

חוקר מוח מאונ' בן-גוריון וממייסדי Brainsway - הכירו את הקסדה שתנצח את הדיכאון - ערוץ 10, אורלי וגיא.
 
 למידע נוסף 

 

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מטילים ספק בישימות של מחקר זוכה פרס נובל.
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מערערים על הממצאים לגבי סוג חדש של חומרים, שיכולים לשמש באופן פוטנציאלי לחישובים מהירים ביותר ולתקשורת מאובטחת. ייתכן שמבודדים טופולוגיים שיכולים לאפשר מחשוב ותקשורת מהירים ומאובטחים לא יהיו טופולוגיים בסופו של דבר, אלא אם כן ייצרו אותם באופן שונה.

 

ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב-200 אלף השנים האחרונות.
כאחד האגמים המלוחים בכדור הארץ בסביבה מדברית ובמקום הנמוך בעולם, ים המלח מקליט את שינויי האקלים באזור לאורך תקופות גיאולוגיות עם עליות מפלס בתקופות רטובות וירידות מפלס בתקופות יבשות. למרות זאת, עד היום, לא הייתה עדות ישירה לקשר בין הרכב האגם בעבר הגיאולוגי והמשטר האקלימי באזור. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית מצא לראשונה הוכחה ישירה לשינויים הידרולוגים וכימיים בים המלח לאורך תקופה בת 220 אלף שנה, זמן המתפרס על שתי תקופות קרחוניות ושלוש תקופות בין-קרחוניות על כדור הארץ.

 

חוקרים הוכיחו השערה ותיקה בגיאומטריה קומבינטורית, החוקר ד"ר נתן רובין מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוכיח תוך שיתוף פעולה עם פרופ' יאנוש פאך, מהמרכז הטכנולוגי-פדרלי של שוויץ ופרופ' גאבור טארדוש ממרכז אלפרד רני למתמטיקה בבודפשט, השערה ותיקה משנת 1996 בגיאומטריה קומבינטורית.
 
 למידע נוסף 

 

זכה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי לשנת 2017 על סך 10,000 ש"ח.
בזכות מחקריו בתחום מעבר מטען ואנרגיה במערכות ננומטריות וצמתים מולקולריים.
ד"ר דובי חוקר מעבר של מטען חשמלי ואנרגיה במערכות מולקולריות וננומטריות. על-ידי שימוש בכלים תיאורטיים מתקדמים הוא וקובצת המחקר שלו לומדים את הקשר בין מבנה המערכת ובין תכונות ההולכה שלה. מספר דוגמאות כוללות:
1. צמתים מולקולריים מבוססי דנ"א, שם הדגמנו את היכולת ליצור דיודה הבנויה ממולקולה בודדת.
2. צמתים מולקולריים בעלי מבנה מרחבי ייחודי (למשל עם מולקולות הליצן, או מולקולות המשולבות עם ננו-חלקיקים),
    היכולות לשמש להמרת אנרגיה תרמואלקטרית
3. רשתות-הולכה בתאים פוטוסינטתיים, המשמשים להמרת אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית.

 
 למידע נוסף 

 

זכה במלגת ההצטיינות היוקרתית ע"ש גאוכמן.
 
 למידע נוסף 
שירן נבחרה כנציגה של ארגון האירופי לביולוגיה מולקולארית (EMBO – European Molecular Biology Organization) לכנס זוכי פרס נובל בכימיה שמתקיים בלינדאו גרמניה.

 

דנה טיטלבוים מהמח' למדעי הגיאולוגיה והסביבה, דוקטורנטית של פרופ' סיגל אברמוביץ
זכתה במלגת הצטיינות בסך 3,000 דולר להשתתפות בקורס ​IsoCamp, שיתקיים בקיץ 2017 ביוטה ארה״ב.
ראוי לציין שלקורס מתקבלים רק כ- 30 סטודנטים מרחבי העולם.

 

זכה בפרס החברה הגיאולוגית הישראלית ע"ש פרץ גרדר, הניתן לחוקר צעיר (עד גיל 36) על מחקר פורץ דרך במדעי כדור הארץ. הפרס הוענק למיכאל בכנס השנתי של החברה הגיאולוגית שהתקיים בשבוע שעבר במצפה רמון.
 
 למידע נוסף 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus