"בא מהטבע" - גיליון מספר 4 - מידעון הפקולטה למדעי הטבע
בפרוס השנה החדשה אנו גאים להציג בפניכם הישגים, מענקים, פרסים משמעותיים וכנסים שהתקיימו במסגרת הפקולטה למדעי הטבע בחודשים האחרונים.

אנחנו מאחלים לכם שנה טובה, מוצלחת ופורייה במחקר ובהוראה!
 
ידיעות/עדכונים/חדשות נא לשלוח לאינה אביב inaviv@bgu.ac.il  

 

מענקי מחקר יוקרתיים

 

Horizon 2020 FET-Open – Novel Ideas for Radically New Technologies 
תכנית ה-OPENFET הינה תכנית יוקרתית במסגרת Horizon-2020 התומכת במחקרים פורצי דרך בעלי פרופיל סיכון / הצלחה גבוה. 
השנה זכו במענק מחקר מטעם התכנית שני חוקרים מהפקולטה:

 

פרופ' רז ילינק – המחלקה לכימיה
המחקר שבו פרופ' ילינק משתתף שואף לפתח פלטפורמה חדשנית של acoustic sensing במטרה לזהות זיהומים חיידקיים בסף רגישות חסר תקדים.
פרופ' איתן גרוספלד – המחלקה לפיסיקה
בפרוייקט זה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סארי ומכון המחקרNPL באנגליה, אוניברסיטת צ’אלמרס בשוודיה, ואוניברסיטת לטביה, יחקרו התכונות של מבודדים טופולוגיים המשולבים בהתקני מצב מצק בתדירויות גבוהות. מטרת הפרוייקט היא להשתמש במבודדים טופולוגיים בתחום הננו כדי לייצר משאבה מוגנת טופולוגית של אלקטרונים בודדים, שיכולה להגדיר תקן לזרם קוונטי, כלומר להניח את היסודות הטכנולוגיים להתקן מצב מוצק מבוסס מבודדים טופולוגיים אשר יכול לממש את האמפר. ההתקדמות הטכנולוגית בפרוייקט תאפשר בעתיד מימוש של משאבות מטען במבודדים טופולוגיים, וגם לממש התקנים נוספים אשר משתמשים בתכונות של מבודדים טופולוגיים בתדירויות גבוהות, כולל לחישה, למדידות בדיוק גבוה, ולמחשוב קוואנטי טופולוגי.

 

תפקידים חדשים

 

פרופ' מיכל שפירא – המחלקה למדעי החיים
נבחרה לדיקנית הפקולטה למדעי הטבע לשנים תשע"ח – תש"פ.
פרופ' דודי בר-צבי - המחלקה למדעי החיים
נבחר לדיקן ביה"ס קרייטמן ללימודי מחקר מתקדים לשנים תשע"ח – תש"פ.

 

ראשי מחלקות חדשים:

פרופ' אילן הירשברג – המחלקה למתמטיקה
פרופ' אהד בן שחר – המחלקה למדעי המחשב
פרופ' עופר עובדיה – המחלקה למדעי החיים
פרופ' ירון קציר – המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה

 

מענקים, פרסים וחידושים

 

אחת הנשים המשפיעות של פורבס לשנת 2017.
פרופ' ורדה שושן־ברמץ היא חוקרת סרטן במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון.
"הגעתי לתחום במקרה", היא מספרת. "ניסיתי להבין את המנגנון של ניצול האנרגיה בגוף, ובסופו של דבר, הכל נמצא ברמה של אברון תאי שנקרא מיטוכונדריה", היא מסבירה.
 
 
 למידע נוסף 

 

בגיליון האחרון של העיתון המדעי המוביל Science, בחרו עורכי העיתון להפנות זרקור למחקר פורץ דרך שנעשה על ידי הקבוצה של פרופ' מזרחי.
בעלי חיים מתת-סדרת מעלי הגירה מקיימים יחסי גומלין הדוקים עם חברות המיקרואורגנזמים המאכלסות את מערכת העיכול שלהם. מיקרואורגנזמים אלו אחראים על פירוק המזון הצמחי אותו צורכים בעלי החיים ומאפשרים את העיכול, והספיגה של תוצריו. הקבוצה של פרופסור איציק מזרחי, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת את המבנה והתפקוד של חברות מיקרואורגנזמים במערכת העיכול של בעלי חיים בכלל ובזו של מעלי גירה בפרט. בגיליון האחרון של העיתון המדעי המוביל Science, בחרו עורכי העיתון להפנות זרקור למחקר פורץ דרך שנעשה על ידי הקבוצה של פרופ' מזרחי. במחקר זה נמצא כי החברה המיקרוביאלית, המאכלסת את מערכת העיכול של פרטים צעירים, משנה את תפקודה בהתייחס לייצור גז מתאן, המהווה גז חממה פוטנטי. ממצאי מחקר זה מראים כי ייצור גז מתאן מתרחש במערכת המיקרוביאליות של פרטים צעירים עוד לפני שהם עוברים לדיאטה צמחית, ורוב ייצורו נעשה על ידי מיקואורגניזמים המנצלים מולקולות אלכוהוליות כגון מתאנול. זאת בניגוד ליצור המתאן בפרטים בוגרים המבוצע על יד קבוצות מיקרואורגנזמים המנצלות מימן. ממצאי המחקר מוסיפים לתפיסה הרווחת לפיה מרבית הייצור של גז מתאן במעלי גירה מבוסס על ניצול מימן על ידי מיקרואורגניזמים המאכלסים את מערכת העיכול שלהם. לממצאי המחקר יש גם השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות אלו משפיע על קצב פלטת גזי חממה לאטמוספירה.
Science- Changing ecosystems in cow stomachs
Environ. Microbiol. 10.1111/1462-2920.13846 (2017).

במהלך ינואר, בפברואר ומרץ 2017 נערכו שתי הפלגות מחקר גיאופיסיות (סה"כ כ- 60 ימי הפלגה) באוקיאנוס ההודי הדרומי במסגרת של שיתוף פעולה של ד"ר גרנות עם חוקרים מהמכון הגיאופיסי בפאריס, צרפת. ההפלגות נערכו לצורך הבנת ההיווצרות של האוקיאנוס הדרומי וההיפרדות של אפריקה מאנטרקטיקה. במסגרת ההפלגה השנייה שנערכה על גבי ה- Marion Dufresne הועבר קורס בגיאופיסיקה ימית והשתתפו בו סטודנטים מעשר מדינות וביניהם שלושה סטודנטים מהמחלקה (תואר ראשון ושני). 
 
בנוסף, נבחר ד"ר גרנות לכהן כעמית מחקר של אוניברסיטת קמברידג׳, קלייר הול קולג׳. מעמד זה יאפשר לו לבקר ולחקור באוניברסיטת קמברידג'.
 
 קישור לבלוג של ההפלגה 

 

מיכאל מירו משוחח עם פרופ' אהוד פינס מהמחלקה לכימיה
באוניברסיטת בן-גוריון בעקבות פריצת דרך מדעית בקביעת מבנה המים החומציים:
 
 למידע נוסף 
שוניות מלאכותיות מורידות נזקי צוללים משוניות אלמוגים טבעיות
מחקר חדש שפורסם בימים אלה בכתב העת Journal of Environmental Management מראה כי שוניות מלאכותיות מפחיתות את נזקי צוללים בשוניות אלמוגים טבעיות.
 
 למידע נוסף 

 

מחקר חדש: נזקי DNA הם הגורם לסממנים נוירולוגים של מחלות השכחה.
גלאי חלקיקים מתקדם ייבנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

פרופ' משה זיפר, השוהה בשבתון בימים אילו באוניברסיטת פנסילווניה (UPenn) במכון לביואינפורמטיקה (IBI), שותף לפרויקט גדול ומאתגר: PennAI. מטרת פרויקט מחקר ופיתוח זה היא להנגיש בינה מלאכותית (AI) לחוקרים ש-AI אינו תחום עיסוקם. כך הם יוכלו לנתח נתונים ולקדם את מחקרם בעזרת כלי בינה מלאכותית עדכניים ללא צורך בשום ידע מוקדם בתחום ה-AI.

 

פוענח גנום "אם החיטה" - מחקר בעל השלכות גלובליות להבטחת הספקת המזון בעתיד:
קבוצת חוקרים מכל רחבי תבל פרסמו לראשונה את הרצף של גנום "אם החיטה" בעיתון היוקרתי "Science Magazine",תגלית שתאפשר השוואת רצף ה דנ"א של "אם החיטה" עם דנ"א של חיטות מודרניות, על מנת להבין כיצד האנושות הפכה את מין הבר הזה למין מודרני, חיטת הדורום בעלת היבול הגבוה. חיטה היא גידול הדגן הנפוץ בעולם ותורמת לכ- 20% מצריכת הקלוריות היומית של בני אדם. תגלית זו, בעלת השלכות גלובליות משמעותיות על שיפור היבול ואיכות החיטה להבטחת הספקת מזון בעתיד.

 

מחקר חדש קובע: שימוש קצר טווח בטלפון חכם גורם לירידה ביכולות קוגניטיביות הכוללות עיבוד מידע וקשב.
 
 למידע נוסף 

 

מחקר חדשני מצא עדות ראשונה לכך שבעלי חיים יוצרי שלד גירני לא רק יכולים לשרוד בטמפרטורות קיצוניות, אלא גם מסוגלים לייצר שלד ולגדול בטמפרטורות אלו.
 
 למידע נוסף 

 

מלגה יוקרתית מטעם קרן פון הומבולדט, הניתנת לחוקרים מובילים מרחבי העולם, הוענקה לפרופ' רז זריבץ מהמחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
 
 למידע נוסף 

 

דוקטורנטית בהנחייתו של פרופ' רז זריבץ', נבחרה לייצג את הארגון האירופי לביולוגיה מולקולארית בכנס זוכי פרס נובל.

 

Ashim Nandi הוא סטודנט להשלמת התיזה במח' לכימיה תחת הנחייתו של ד"ר סבסטיאן קוסוץ, שהתקבל ללימודי דוקטורנט בשנת תשע"ח.
הוא פרסם לאחרונה מאמר בגו'רנל מאוד יוקרתי - Journal of the American Chemical Society, ובמקביל זכה בפרס הצטיינות בלימודים של חברת אדמה ובמלגה יוקרתית לדוקטורנטים של נגב – צין.
 
 למידע נוסף 

 

פרסים

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus