הפקולטה מברכת את פרופ' יונתן לרון, מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, על זכייתו במענק מחקר במסגרת קרן BSF-NSF.

 

ספרו של פרופ' גיא ביינר Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster (Oxford University Press) זכה בהוקרה מטעם הוועידה האמריקאית ללימודים איריים - ACIS(American Conference for Irish Studies) בתחרות הפרס על שם ג'יימס ס. דונלי עבור ספר בהיסטוריה ובמדעי החברה.

חוקרים מהתכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה למדעי המחשב פיתחו אב טיפוס של תוכנה חדשנית המשלבת מציאות רבודה ללמידת מתמטיקה ומדעים. אב הטיפוס קולט תנועה של גוף במרחב המציאותי ומרבד אותו באובייקטים וירטואליים אודות תנועת הגוף. להבדיל מהשימוש הנפוץ של מציאות רבודה בשדה החינוכי, שהוא הפיכת אובייקטים סטטיים לאובייקטים דינאמיים (כדוגמת הפיכת תמונה בספר לאנימציה) הפיתוח של החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון חדשני וחלוץ בכך שהוא מתעד תנועה של גופים נעים ומרבד את המרחב של האובייקטים הדינאמיים באובייקטים וירטואליים, כמו: גרפים, ערכים מספריים וסמלים מתמטיים המתהווים בו זמנית עם תנועת הגוף. פיתוח זה עשוי לשנות את החוויה הלימודית וההתנסותית של התלמידים והמורים, בכך שהוא משלב את העולם המציאותי של התלמידים עם העולם המושגי שבאמצעותו אנו אמורים להבין את העולם סביבנו. הוגה הרעיון ומרכז הפרויקט, ד״ר אוסאמה סוידאן מהתכנית להוראת המדעים, אומר ש״פיתוח זה עשוי לעזור לתלמידים בלמידה משמעותית של מתמטיקה ומדעים בכך שמגשר על הפער האפיסטמולוגי בין עולם המציאות לבין העולם המושגי״. יתרה מזאת, כיוון שאב הטיפוס מסוגל לקלוט כל תופעה דינאמית ואינו מוגבל לתופעה אחת בלבד, וכן בשל העלויות הנמוכות של טכנולוגיה זו, ד״ר סוידאן צופה ש״הפיתוח עשוי לחולל מהפכה בתחום הוראת המדעים הדומה למהפכה שסביבות למידה ממוחשבות חוללו בתחילת שנות התשעים״. המורות למתמטיקה יעל לוי ונדיה שיפרין, מאסטרנטיות במחלקה ועובדות יחד עם ד"ר אוסאמה על פרוייקט זה, מאמינות כי "עם הטכנולוגיה המתפתחת, פיתוח פרויקט זה עשוי לשנות את החוויה הלימודית של התלמידים ואת ההבנה שלהם את החומר. יתר על כן, אנו מקוות ומאמינות כי טכנולוגיה זו תאפשר לתלמידים להבין את החומר הנלמד בצורה איכותית ועמוקה יותר ולקשרו לעולם המציאותי סביבם". פרויקט זה, תודות להצעת מחקר שחברו ד״ר אוסאמה סוידאן ופורפ׳ מייקל פריד מהתוכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה, זכה למענק הקרן הלאומית למדע ISF והוא ממומן על ידו. בתמונה ניתן לראות כיצד מתבצע הניסוי, כאשר תלמיד חובש את משקפי המציאות הרבודה ומבצע את הניסוי. 

ביום ב' ה-18 במרץ התקיימה מועצת פקולטה. בתחילתה המחלקה לפוליטיקה וממשל הציגה פוסטרים אודות עבודות המחקר במחלקה.

ביום ג' ה-19 במרץ נערך מפגש חשיפה לתארים מתקדמים. הערב נפתח בהרצאתה של יו"ר ועדת מוסמכים - דר' יעל בן צבי אשר עסקה במאפייני הלימודים לתואר שני, הדרישות ולוחות הזמנים, ההבדל בין לימודים לתואר ראשון ותואר שני, ומה ניתן לעשות כדי להתכונן ללימודים. לאחר מכן נערכו 'מפגשים בגובה העיניים' ושיחות חופשיות עם חברי סגל הפקולטה.

ביום ג' ה-5 במרץ התקיים באוניברסיטה הכנס ה-42 של החברה ההיסטורית הישראלית. הכנס השנתי "נודד" בין האוניברסיטאות והשנה זכינו לארח אותו באוניברסיטה. נושא הכנס השנה היה: חוק פשיעה ואכיפה והרצו בו עשרה חוקרים מן הדיסציפלינות ההיסטוריות השונות: היסטוריה כללית, היסטוריה של עם-ישראל; לימודי המזרח התיכון ולימודי מקרא. את הכנס ארגנה ועדה אקדמית עליה נמנו שניים מחוקרי אב"ג: ד"ר אפרים שהם-שטיינר (היסטוריה של עם ישראל) ופרופ' הילי זמורה (היסטוריה כללית) בין המרצים בכנס היו גם פרופ' רות ג'ינאו ופרופ' גיא ביינר (היסטוריה כללית) ופרופ' חגי רם (לימודי המזרח התיכון). במהלך יום הדיונים, בו נכחו למעלה מ 200 סטודנטים, תלמידי מחקר, חברי סגל מן המחלקות השונות ואורחים רבים חולקו מלגות ופרסי הצטיינות לתלמיד מחקר וכן פרס על הספר והמאמר המצטיינים בתחומי ההיסטוריה היהודית. 

הסיור לסנגל יצא במסגרת הקורס ׳הדמוקרטיה הסנגלית׳ שהעבירה פרופ׳ רות ג׳יניאו - ראש התכנית הבין אוניברסיטאית ללימודי אפריקה. הסיור התקיים בין ה- 12-22.2.19 ובו נטלו חלק סטודנטים אשר למדו את הקורס. נעה גלוסקינוס, סטודנטית מהתכנית, מספרת על הסיור.

ביום שלישי 12.3.19 התקיים זו השנה השניה, כנס "המקרא באֹמֶר ובתמונה – הכנס הארצי השני", פרי שיתוף פעולה של המחלקה לאמנויות והמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום. ההרצאות ניתנו על ידי חוקרים ותיקים וחדשים מכל האוניברסיטאות בארץ, וכולן התייחסו לקשר הקיים בין מדיום הכתב של המקרא וטקסטים הקשורים בו, אל מדיום התמונה והאמנות הפלסטית והתיאטרון. המטרה היתה להפגיש בין חוקרים מתחומים שונים של מדעי הרוח וליצור שיח רחב הפתוח לסטודנטים ולחוקרים. גם השנה, חבר לכנס מיזם "נשים רוקמות חלום: ריקמה ועבודת יד אתיופית מסורתית", שפועל בבאר שבע ומטרתו ליצור תעסוקה עבור נשים מהעדה האתיופית בעיר באר שבע על מנת להביאן לעצמאות כלכלית וחברתית: http://www.nashimrokmot.org/.

מארגני הכנס: פרופ' שמיר יונה, ד"ר שרה אופנברג וד"ר יונתן יוגב.

ביום שלישי 12.3.19 נפתחה בבניין הסנאט התערוכה "לשון הציור: מילה ודימוי בציור הישראלי", המפגישה בין יוצרים מגוונים ומובילים מעולם האמנות הישראלי. התערוכה מסכמת את קורס אוצרות, בהנחיית ד"ר אלן גינתון, כאשר הסטודנטים אחראים על כל ההיבטים להקמתה, כולל כתיבת הקטלוג.

במסגרת התוכנית לאירוח אישים (DVP), בין ה-18-20 במרץ, אירחה הפקולטה (התוכנית לניהול וישוב סכסוכים והמחלקה ללימודים רב תחומיים) בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות (המחלקה לניהול מערכות בריאות) את פרופ' וויליאם אוונס מאוניברסיטת רינו בנוודה (ארה"ב). פרופ' אוונס הוא מומחה בעל שם עולמי בפסיכולוגיה חברתית ובינתרבותית, ובקונפליקטים של המיעוט האינדיאני עם מדינת ארה"ב. פרופ' אוונס חוקר את החברה האינדיאנית, ובני נוער בפרט, ודרכי התמודדותם כמו גם מקורות החוסן שלהם כשהם פוגשים לחצים מגוונים במרחבי החיים השונים שלהם. כמו כן, פרופ' אוונס בוחן תוכניות המסייעות לאינדיאנים להשתלב באופן מיטבי בחברה האמריקאית. עבודתו המעשית והמחקרית הרב תחומית זכתה להכרה רבה, והוא זכה בקרנות רבות. הוא כיהן ועדיין מכהן בוועדות לאומיות רבות וביניהן הוועדה הלאומית למניעת התאבדויות בקרב בני נוער. במהלך ביקורו, פרופ' אוונס הרצה את אחת מהרצאות המפתח במסגרת סדנת ISF בנושא: שימוש באומנויות להעצמת קבוצות מוחלשות. הרצאתו עסקה בטראומה היסטורית של האינדיאנים והשלכותיה הבריאותיות והחברתיות. כמו כן, פרופ' אוונס פגש והרצה בפני הסטודנטים לתואר ראשון ושני בתוכנית לניהול וישוב סכסוכים, ונפגש עם דוקטורנטים ממחלקות בפקולטה (ניהול וישוב סכסוכים, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית), מחוצה לה (ניהול מערכות בריאות), ואף עם דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה.

בין התאריכים 31.3.19 -4.4.19 יתקיים כנס בינלאומי שיכלול חוקרים משלוש מדינות - גרמניה, איטליה וישראל. כנס זה אורגן ותוכנן ע"י ד"ר אוסאמה סוידאן, מהתכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה. הכנס יעסוק בדיון אודות פרוייקט הפיתוח של מודלים טכנולוגיים ללמידת מדעים ומתמטיקה וכן בשילוב טכנולוגיית מציאות רבודה בהוראת המדעים והטכנולוגיה. כנס זה הינו כנס מולטידיסציפלינרי המשלב חוקרים מהחינוך המתמטי והמדעי לצד חוקרים מהמחלקה למדעי המחשב. החוקרים המשתתפים בכנס ידונו בין היתר בסוגיות מתודולוגיות ותאורטיות ובפיתוח מודלים חדשים התואמים את התיאוריות הקוגנטיביות העכשוויות. במהלך הכנס, החוקרים יבצעו ניסויים בשיתוף עם תלמידים, יערכו סדנאות של ניתוח נתונים, וביום האחרון של הכנס יערך מפגש לקהל הפתוח שתוצרי הדיונים שלו יוצגו לקהל הרחב. 

ספר חדש שפרסם ד"ר דני אונגר, מהמחלקה לאמנויות, מגדיר מחדש את המונח "אקלקטיות" והקשרים בין פוליטיקה ואמנות בבולניה של ראשית העת החדשה.

איתן בר-יוסף, ראש המחלקה לספרויות זרות ובלשנות, מסיים בימים אלה כהונה של שש שנים וחצי כעורך כתב העת תיאוריה וביקורת (הרואה אור, פעמיים בשנה, בהוצאת מכון ון ליר ובשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד). הגיליון האחרון בעריכתו הישירה הוא גיליון 50 – גיליון נושא כפול וחגיגי שכותרתו "50 לתיאוריה וביקורת". הגיליון, האוחז כ-570 עמודים, מורכב משני חלקים. בחלק הראשון, שכותרתו "קריאה חוזרת: עיון אישי-ביקורתי בגיליונות תיאוריה וביקורת", מופיעים שלושה-עשר טקסטים של חוקרים שפרסמו בעבר מאמרים פורצי דרך בתיאוריה וביקורת, ועתה נתבקשו – ממרחק של שנים – לשוב אל הטקסט שהפך מאז לקאנוני, לבחון מחדש את תכניו, את התקבלותו ואת התהודה שלו. החלק השני של הגיליון, שכותרתו "קריאת כיוון: לקראת סדר יום תיאורטי-ביקורתי חדש", מבקש להציג לפני הקוראים מגמות מקוריות ותחומי דעת חדשים בזירת המחקר, הביקורת והתיאוריה. בחלק הזה מתפרסמים 17 מאמרים (שכולם עברו, כמקובל, שיפוט אקדמי מלא).

 

בין המשתתפים הרבים בגיליון יש גם חברי סגל, מורים ותלמידים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה: תומר גרדי (דוקטורנט במחלקה לספרות עברית) עוסק בספרות עולם עברית בת זמננו, על רקע תהליכי הגלובליזציה של העשורים האחרונים; רון דודאי (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה) כותב (יחד עם רננה קידר) על חברה אזרחית, ספרות וצדק מעברי ביקורתי בישראל; עמליה זיו (לימודי מגדר) חוזרת אל מאמרה (שפורסם בגיליון 25 של תיאוריה וביקורת) ואל המחלוקת הפמיניסטית שעדיין ניטשת בין המחנה האנטי-פורנוגרפי ובין המחנה האנטי-אנטי-פורנוגרפי; פנינה מוצפי-האלר (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה) חוזרת אל מאמרה הנודע (גיליון 11) "יש לך קול אותנטי" ובוחנת במבט רטרוספקטיבי את סוגת הכתיבה הרפלקסיבית; קתרין רוטנברג (ספרויות זרות ובלשנות ולימודי מגדר) מציגה את עבודתה פורצת-הדרך על פמיניזם ניאו-ליברלי; אמנון רז-קרקוצקין (היסטוריה של עם ישראל) שב אל מאמרו המשפיע (שפורסם בגיליונות 4 ו-5 של תיאוריה וביקורת) על מושג הגלות ושלילתו; אורי רם (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה) חוזר אל מאמרו החשוב (גיליון 26), "הזמן של ה'פוסט'"; דן תמיר (פוליטיקה וממשל) כותב על אתגרי החשיבה הסביבתית בימינו.

מאמר חדש ומעניין במיוחד של ד"ר גליה פלוטקין-עמרמי, מהמחלקה לחינוך, הבוחן כיצד מחשבת חוסן (resilience thinking) עשתה את דרכה לצבא האמריקאי ותורגמה לאחת התכניות ההתערבות היקרות בהיסטוריה. הוא מחבר בין ארבע קווי הסבר מרכזיים - פוליטי, מדעי, טכנולוגי ותרבותי - על מנת לבחון את הצלחתן של התאוריה והפרקטיקה על החוסן הנפשי בצבא האמריקאי. המאמר מראה כי אומנם תיאוריה ופרקטיקה אלה אינן חדשות ומהדהדות עם מרכיבי התרבות האמריקאית, האידיאל של הסובייקט החסין הפוסט-תרפויטי הפך לליבת הדמיון החברתי (social imaginary) שהתפתח לאחר 9.11.

הפקולטה מברכה את ד"ר סראב אבו-רביעה על זכייתה בפרס "אות קטן" של עמותת רוח נשית לעשייה אקדמית ומאבק מגדרי. 

הפקולטה מברכת את ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, שמצטרף למחלקה לספרות עברית ומקים את המעבדה הדיגיטלית בפקולטה, על זכייתו במלגת אלון.