Accessibility

מאי 2019

 

עלון הפקולטה
 
מיומנה של חוקרת
ידעתי בוודאות שאני רוצה ללמוד ביולוגיה עוד בהיותי בבית הספר היסודי. מוזר, לא? אבל עובדה. תמיד הלכתי שבי אחר התפתחותם ופריחתם של הצמחים בגינת ביתם של הורי ובמרחבים הסמוכים, עטורי צבעונים, פרגים, תורמוסים, ציפורניות למיניהם ועוד. עקבתי בשקיקה אחר הצבעים, הצורות, בעלי החיים הנוגסים בצמחים ונהנים מהצוף והאבקה, ואחר השינויים שחלו במרחב ובזמן. אז לא הכרתי מושגים כמו אקולוגיה, שונות מרחבית ועיתית, מגוון ביולוגי ושרותי מערכת אקולוגיים. היום, במקום שהתאהבתי לראשונה בטבע, אין צבעונים וגם לא סביונים. את מקומם תפסו בתים ענקיים, צמודים זה לזה, כאשר אלה המשתכנים בהם לא יודעים כלל מה היה שם רק לפני חמישים שנה.

 

 

מחקר
חסמים וזרזים לשימוש בשירותי בריאות הנפש בקרב החברה הבדואית - ד"ר סארה אבו-כף ופרופ' ארנה בראון-לבינסון
הבדואים בישראל משתמשים באופן מוגבל בשירותי בריאות הנפש. עם זאת, רמות המצוקה הנפשית המדווחות על ידם גבוהות. החסמים האובייקטיבים והסובייקטיביים לשימוש בשירותי בריאות הנפש נפוצים יותר בקבוצות מיעוט בחברה וקשורים למגמה של תת שימוש בשירותים אלו. עד כה, סוגיות אלו לא נבחנו בהקשר של החברה הבדואית. מטרות המחקר המוצע לבחון חסמים וזרזים לשימוש בשירותי בריאות הנפש בחברה הבדואית בראי הרפורמה בשירותי בריאות הנפש שנכנסה לתוקף בשנת 2015. המחקר ישלב מתודולוגיה כמותית ואיכותנית ויכלול שלוש קבוצות התייחסות: מבוגרים בדואים שפנו לקבלת שירותי בריאות נפש, מבוגרים בדואים "ללא היסטוריית פנייה", רופאי משפחה ואנשי מקצוע בבריאות הנפש שעובדים במרפאות בישובים הבדואים. המחקר הנוכחי הינו ראשון מסוגו, ויבחן מערך מקיף של חסמים וזרזים. תוצאותיו עשויות להוביל לתובנות לגבי שיפור הנגישות והשימוש בשירותי בריאות הנפש הנמצאים בחזית המאמצים של משרד הבריאות לצמצום הפערים בבריאות בהתאם לחוק הבריאות הממלכתי.  המידע שייאסף יסייע להוביל להחלטות הנוגעות להערכת הפערים הקיימים בין צרכי האוכלוסייה הבדואית לבין ספקי השירות בנוגע לזמינות, נגישות והתאמה תרבותית של השירותים. הצעת המחקר הוגשה בשיתוף פעולה עם פרופ' אורה נקש, המרכז הבינתחומי בהרצליה וגב' ויסאם מרעי, פסיכולוגית ראשית במרפאת רהט לבריאות הנפש. הצעה זו זכתה במימון של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות לשנים 2019-2022.

 

אירועי החודש
המחלקה לאמנויות חגגה ביום שלישי 14.5.19 את השקת ספרו החדש של דני אונגר, אשר התבשר בהזדמנות שעלה לדרגת פרופ' חבר. לכבוד האירוע אפתה תהילה שדה, דוקטורנטית במחלקה, עוגה בצורת הספר החדש שכותרתו:  Redefining Eclecticism in Early Modern Bolognese Painting Ideology, Practice, and Criticism.

 

בעידן שבו 'בינאום' הפך להיות יעד משמעותי עבור מוסדות להשכלה גבוהה בישראל בכלל ועבור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בפרט, השתלבו שרון טולדנו (תקשורת) ויפעת אברהם (ניהול וישוב סכסוכים) במסגרת תכנית חילופי סגל של ארסמוס+. במאי 2019 הן ביקרו באוניברסיטת BEIRA INTERIOR בקובילהה שבפורטוגל, זו הייתה הזדמנות מצוינת להכיר אוניברסיטה אחרת, לראות את השוני בין המוכר לנו לבין מקומות אחרים בעולם – שוני שבא לידי ביטוי הן פיזית והן אקדמית.

 

אירועים בחודש הקרוב
סדנת מחקר בנושא "ריגושיזציה של זירות ציבוריות במבט בין תרבותי"
כיצד מרחבים בטוחים, רווחה, טראומה וחוסן יחד עם אהבה, בושה וגאווה חוצים את המרחב של העצמי הפרטי ומעצבים דיונים ציבוריים, פוליטיים וקולקטיבים? מה ניתן ללמד מההשוואה בין ישראל, רוסיה וארצות הברית בתחום עלייתו של שיח פטריוטי המבוסס על רגשות נוסטלגיים, פחד, גועל, אבדן גאווה וכח? איך ניתן להסביר את פריחתו של שיח לאומני זה לצד שגשוגו ההולך וגובר של משטר ניאוליברלי כלכלי ותרבותי המכונן את האזרח כמנהל של עצמו והאחראי בלעדית לרווחתו האישית? בנושאים אלה נדון בסדנת מחקר בנושא "ריגושיזציה של זירות ציבוריות במבט בין תרבותי" שתתקיים בבאר שבע (28-29.5) ובירושלים (30-31.5) . בסדנא זו נבחן את הדרכים שבהן שפה רגשית פסיכולוגית מעצבת מחלוקות פוליטיות, קטגוריות קולקטיביות ויחסים מוסדיים. באמצעות מבט בין-תרבותי, נדון בתופעת הריגושיזציה של זירות ציבוריות בדגש על עיצוב מחדש של יחסים בין כח פוליטי וסובייקטים, בין עובד ומעביד, בין סטודנט למרצה ובין נותן שירות ללקוח. את הסדנא מארח צוות המחקר בראשותה של ד"ר יוליה לרנר בסיוע המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הסדנא זכתה למימון של הקרן הלאומית למדע ותמיכה של אב"ג, מכון ון ליר בירושלים, והשותפות הבין אוניברסיטאית לחקר רוסיה ומזרח אירופה. לפרטים להשתתפות [email protected].

 

ב-3-4 ליוני יתקיים באולם ברקן כנס בינלאומי עם אוני' אוקספורד ועוד אורחים מחוץ לאב"ג, כולם מוזמנים להצטרף ולשמוע על "מקומות קדושים בדתות האברהמיות" לפי פרטי התכנייה: https://in.bgu.ac.il/en/csoc/Pages/Sacred_Spaces.aspx
ב-5 ליוני נצא לסיור עם הפרופ' ג'קי פלדמן, ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש.

 

 
 
 
יום ראשון | כ"ח באייר תשע"ט
2 ביוני 2019 | 16:00-18:00
אולם כנסים ע"ש ג'ויה קלייר זוננפלד 

 

 
 
יום שלישי | ט' בסיון תשע"ט
12 ביוני 2019 
19:00 הטקס המרכזי
20:00 טקסים מחלקתיים 

 

מאמרים
מאמר מפי חוקרות בפקולטה ד"ר בקי קוק וד"ר אילת הראל-שלו, בשיתוף עם חוקרת מהפקולטה לניהול – ד"ר פני יובל. המאמר בוחן באופן ביקורתי את השימוש בראיונות קבוצתיים כמתודה משמעותית וחשובה. באמצעות הדוגמה של ניתוח ראיונות קבוצתיים בקרב קבוצות מיעוט בישראל, החוקרות ממחישות את היתרונות והמאפיינים של מחקר מסוג זה. המאמר ממפה את האופנים בהם מיוצר ידע באמצעות מתודולוגיה של ראיונות קבוצתיים ועשוי להיות רלוונטי וחשוב לחוקרים וחוקרות בתחומים שונים במדעי הרוח וחברה, בפקולטה ומחוצה לה.

 

The current study tests the application of Greenfield’s theory of social change and human development to an Arab Bedouin community transitioning from a nomadic to a sedentary way of life. We predicted that sociodemographic change across three generations away from a rural subsistence way of life (a Gemeinschaft ecology) toward an urban, educated, and technological way of life in a commercial economy (a Gesellschaft ecology) would correspond to generational differences in individualistic values related to gender, focusing on equality and chosen roles. We also examined the hypothesis that the pattern of intergenerational differences would suggest a more rapid pace of value change for women than for men. We presented 20 adolescent girls, their mothers, and their grandmothers, and 20 adolescent boys, their fathers, and their grandfathers with a series of vignettes to measure their values. Results showed increasing Gesellschaft-adapted values across generations of both women and men; however, the pattern of generational differences suggested that the most dramatic change for women was in the parent generation, whereas the most dramatic change for men was in the adolescent generation. This pattern suggested a more rapid pace of value change for women than for men. Mediation analyses showed that education, TV watching, and Internet use explained differences in values across the generations. Qualitative examples illustrate how beliefs about ideal gender behaviors and male–female relations shift across generations in correspondence with sociodemographic changes.

 

רגעים של נחת
זכייה בפרס ע"ש שלמה ובלה ברטל לקידום מחקר היסטורי לשנת תשע"ח
הפקולטה מברכת את פרופ' עודד ישראלי, מהמחלקה למחשבת ישראל, על זכייתו בפרס ע"ש שלמה ובלה ברטל לקידום מחקר היסטורי לשנת תשע"ח על כתב יד ספרו החדש 'ר' משה בן נחמן - ביוגרפיה אינטלקטואלית – דתית'.

 

זכייה במענק ממכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח עבור פרויקט המתעד את שפת הג'והורי
הפקולטה מברכת את ד"ר דוד ארשלר, בלשן מהמחלקה לספרויות זרות ובלשנות, על זכייתו במענק ממכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח עבור פרויקט המתעד את שפת הג'והורי (זכיה משותפת יחד עם עמיתיו ד"ר איתן גרוסמן, ד"ר אליונה וויצלק-מקרביץ' וד"ר דמיטרי ניקולאייב מהמחלקה לבלשנות באוניברסיטה העברית). ג'והורי היא שפה אירנית המדוברת ע"י הקהילה הקווקזית. מבחינה היסטורית, השפה התפתחה בשטח צפון אזרבייג'ן ודגסטן - אבל כעת היא נמצאת בסכנת הכחדה. בבאר שבע גרה קהילה גדולה של יהודים קווקזיים (בסביבות 20,000 איש) שתעמוד בלב המחקר: במהלך הפרויקט יוקלטו דגמים של נרטיבים ודיאלוגים בג'והורי; ההקלטות יעברו תיעתוק, יתורגמו לאנגלית ועברית, ויועלו לאתר אינטרנט ייעודי; החומר ישמש בלשנים כמאגר נתונים למחקר על דקדוק ג'והורי אבל גם יעמוד כמובן לשימושה של הקהילה הקווקזית.

 

פרס הוקרת מצויינות לשנת תשע"ט
 
הפקולטה מברכת את מיכל וייסמן זיידנר, רכזת לענייני סטודנטים במחלקה לפסיכולוגיה, על זכייתה בפרס הוקרת מצוינות לשנת תשע"ט, על עבודתה המסורה לאורך השנים.
 
מזל טוב וברכות חמות!

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus